# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/65/16/

וזה בחינת הכונות של השמונה־עשרה נענועים, כי הם שמונה־עשרה נענועים כנגד שמונה־עשרה ברכאן דצלותא (ברכות התפלה), כי כונתנו להמשיך המחין של זעיר־אנפין על־ידי הנענועים לתוך המלכות, כמו שאיתא בכונות (פרי־עץ־חיים, לולב, פרקים ב־ג): שעל־ידי הנענועים ממשיכין המחין של הששה קצוות לתוך המלכות. ובשביל זה מנענעים כדי לעורר המח שבראש, להמשיך הארה מהמח שבראש לתוך המחין שבששה קצוות כדי שיהיה כח להמחין שבששה קצוות, להאיר לתוך המלכות, שהוא האתרוג (תקוני־זהר, תקון כא, נו:), שהוא "פרי עץ הדר" (ויקרא כג, מ), שכל ההדור שלו נמשך ממחין אלו, כמבאר כל זה בכונות האר"י ז"ל, הינו כי כל עסקנו מראש־השנה ועד שמיני עצרת להקים ולבנות את המלכות, שהוא התפלה, כנ"ל, שעקר בנינה ושלמותה הוא כשעושין מתורות תפלות כנ"ל. וזה בחינת הנענועים על־פי הכונות הנ"ל, כי המחין שבששה קצוות של זעיר־אנפין זה בחינת התורה שבנגלה, שהיא בבחינת ששת ימי המעשה, בחינת ששה סדרי משנה (זהר צו כט:), שזהו בחינת ששה קצוות דזעיר־אנפין שהוא התורה (פרי־עץ־חיים, הנהגת הלמוד) כנ"ל. והמחין שבראש זעיר־אנפין, זה בחינת סתרי תורה, בחינת חדושי תורה של הצדיקים אמתיים שבכל דור שנמשכין מאוריתא דעתיקא סתימאה (עין זהר בהעלתך, קנב.) דעתידא לאתגליא בימות המשיח ולעתיד לבוא. ואז יתגלה זה הדרך בשלמות לעשות מהתורות תפלות, אבל גם עתה עקר התקרבות הגאלה הוא על־ידי־זה כנ"ל, אבל כשרוצין לעשות מהתורות תפלות צריכין לזה להמשיך חדושי תורה אמתיים הנמשכין מאוריתא דעתיקא סתימאה, שהוא בחינת סתרי תורה, שהוא בחינת מחין שבראש, כנ"ל. וזה שמנענעין בלולב, כדי להמשיך הארה ממחין שבראש מבחינת סתרי תורה לתוך הששה קצוות, לתוך פשטי אוריתא כדי שיהיה להם כח להאיר לתוך המלכות, הינו לתוך התפלה, הינו שכל מחי התורה ימשכו לתוך התפלה, דהינו לעשות מהתורה תפלה כנ"ל. ולזה צריכין דוקא להמשיך הארה מבחינת מחין שבראש, שהם בחינת חדושין דאוריתא הנמשכין מאוריתא דעתיקא סתימאה, כנ"ל.

כי אי־אפשר לעשות מהתורות תפלות כי אם על־ידי שיודעין קשורי וחבורי המצות והמדות כנ"ל, כפי קשורי הספירות ומדות העליונות, שאז יכולין לעורר שלש־עשרה מדות של רחמים על־ידי תפלות אלו שנעשין מהתורות, שהם בחינת שלש־עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, שמשם כל חדושין דאוריתא. כי למשל, כשאחד רוצה לבקש מהשם־יתברך שיזכה לקים מצות ציצית בשלמות, אם אינו יודע סגלת הציצית איזה מדה יזכה לשבר על־ידי ציצית ולאיזה מעלה יגיע על ידה וכו', אז בודאי אינו יכול להאריך בתפלה עד שישבר לבו עד שיעורר רחמי ה' יתברך, כי אינו יכול לבקש, רק: "רבונו של עולם! זכני לקים מצות ציצית בשלמות"! אף־על־פי שבודאי גם זה טוב מאד, אשרי שיאחז בזה, לבקש על כל מצוה מה' יתברך, אף־על־פי־כן עדין אינו זוכה לעשות תפלתו רחמים ותחנונים, שהוא זה שזוכה לחדש בה דבר. אבל עקר התפלה השלמה שעושין מתורות - הוא מחדושי אוריתא שזוכין לידע על ידם סגלת המצות, כמו במשל הציצית שהתחלנו, כשיודע האדם שמצות ציצית מסגל לשבר תאות נאוף ולזכות על־ידי־זה לעצת הצדיקים ולאמונה שלמה ולתפלה ולארץ־ישראל ולעשות נסים וכו' (סימן ז),

הנה על־פי דרך זה בודאי יכול לסדר תפלות רבות באריכות נפלא על מצות ציצית. כי כל אחד כפי מה שיודע בנפשו כמה הוא רחוק מתקון הברית, ואיך תאות נאוף מתגבר עליו בכל פעם, שזה עקר המלחמה של כל אדם, וכל מה שעובר עליו בענין זה בכל פעם, כמה וכמה הוא צריך להפציר להשם־יתברך שיושיעו לקים מצות ציצית כתקונה, כדי להנצל מנאוף, שהוא התאוה העומדת עליו בכל יום לכלותו, חס ושלום, להרחיקו מחי־החיים. וכן כשיזכר כמה הוא רחוק מאמונה שלמה, שהוא יסוד כל התורה כלה וכו', וכן כמה הוא רחוק מתפלה וכו', וכן כמה וכמה עצות רעות של המהפכים האמת וכו' מתגברין עליו, וכמה ישועה ורחמים הוא צריך לזכות לעצות אמתיות, שהם עצות צדיקים, הן על כל אלה בודאי יוכל לשפך שיחו בתפלתו שיעשה מתורה זאת - לפרש את כל אשר עם לבבו על־ידי תורה זאת.

וכן מתורה אחרת (סימן כג), שמדברת ממצות מזוזה שמשברת תאות ממון ומבטלת טרדת מרירת הפרנסה וזוכה לשמח בחלקו וכו', אשר ידוע, שמרירת טרדת הפרנסה מכלה חיי האדם ומרחקת אותו מעבודת השם־יתברך וכו', כמה וכמה תחנות ובקשות מעמק הלב יכול לעשות על־ידי־זה עד שישפך לבו כמים נכח פני ה'. וכן בשאר הענינים המבארים בתורה זאת וכן בשארי תורות.

נמצא, שעקר שלמות התפלה שהוא כשעושין מתורות תפלות עקר שלמותה הוא על־ידי חדושי תורה הנ"ל. וזה בחינת הנענועים על־פי הכונות כנ"ל, שכל כונתנו להמשיך כל המחין לתוך המלכות, דהינו להמשיך המחין של התורה לתוך התפלה לעשות מהתורה תפלה, אבל לזה צריכין להמשיך חדושי תורה הנ"ל, שהוא בחינת שממשיכין המחין שבראש לתוך הששה קצוות כדי שיאירו המחין שבששה קצוות יותר כדי שיהיה להם כח להאיר להמלכות שהוא התפלה, הינו כנ"ל.