# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/65/20/

וזה בחינת משה יוסף דוד, שכלם בחינה אחת, כי שלשתן נסתלקו בשבת במנחה בעת רעוא דרעוין (כמו שאיתא בזהר הקדוש תרומה דף קנו.), שהוא בחינת שלמות התפלה, בחינת (תהלים סט, יד): "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" וכו', כי משה הוא התורה כנ"ל, ודוד הוא התפלה כנ"ל (באות א), ויוסף הוא בחינת הצדיק יסוד עולם (זהר, פקודי רנח.), בחינת צדיק ח"י עלמין, ח"י ברכאן דצלותא (שם פנחס רמד:), שהוא הבחינה המחבר שניהם משה ודוד, תורה ותפלה, דהינו שיוסף הוא הבחינה הממשכת התורה לתוך התפלה, שמביא את התורה מבחינת משה לבחינת דוד לעשות ממנו תפלה, ועל־כן משה, יוסף, דוד בגימטריא תפלה, כי דיקא שלשתן הם בחינת שלמות התפלה. כי עקר שלמות התפלה בתכלית הוא כשעושין מתורה תפלה, שזה נעשה על־ידי שלשה הצדיקים האלה, כנ"ל.

ועל־כן נסתלקו בשעת תכלית שלמות עלית התפלה שהוא בשבת במנחה, בבחינת ואני תפלתי לך ה' עת רצון שאומרים אז. וזהו ענני באמת ישעך, אמת זה בחינת התורה, בחינת (מלאכי ב, ו): "תורת אמת", הינו על־ידי האמת שאזכה לעשות מתורה תפלה, על־ידי־זה בודאי תענני ויהיה לי ישועה, בחינת ענני באמת ישעך.

וזה (שמות טו, ב): עזי וזמרת יה; עזי - זה בחינת התורה, בחינת (תהלים כט, יא): "ה' עז לעמו יתן". וזמרת יה - זה בחינת תפלה, הינו כשאזכה לחבר תורה ותפלה, דהינו לעשות מהתורה תפלה, אז בודאי ויהי לי לישועה - כי בודאי יהיה לי ישועה שלמה, כנ"ל.

וזה בחינת השבעה רועים הנכנסין בסכה מאברהם עד דוד, הכל בשביל בחינה זאת, כי ההתחלה מתפלה והסוף הוא תפלה, כי עבודת האבות התחילה מתפלה, כי עדין לא היה שום תורה. ועל־כן 'אברהם תקן שחרית' וכו' (ברכות כו:), אבל עדין לא היה בתכלית השלמות, מחמת שעדין לא נתנה תורה לעשות ממנה תפלה. ומשה ואהרן הם התורה, ויוסף הוא המביא התורה לבחינת דוד לעשות ממנה תפלה להוליד מעשים טובים, כי 'עקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים' (בראשית־רבה ל, ו), ואז נשלם כונת הבריאה בשלמות. ועל־כן כל אלה השבעה רועים נכנסין בסכה, כי בסכות עוסקים בזה וכו', כנ"ל.