# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/65/22/

וזה בחינת מה שאיתא בזהר הקדוש (תקוני־זהר תקון ו, כג.), שבסכות הוא בחינת (ירמיה לא, כא): "נקבה תסובב גבר", בחינת (ישעיה ד, א): "והחזיקו שבע נשים באיש אחד" וכו', כי אז עולה התפלה על־ידי שעוסקין להמשיך הדרך לעשות מהתורות תפלות. ואז היא בחינת "נקבה תסובב גבר", שה"אשה יראת ה'" בחינת תפלה רודפת אחר התורה, כי מה שעכשו דרכו של איש לחזר אחר אשה זהו מחמת קטנותה במעלה, שהוא בחינת מעוט הירח. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין ב:): 'משל למי שנאבדה לו אבדה וכו' בעל אבדה מחזר אחר אבדתו' וכו', כי עכשו התפלה בקטנות ורב התפלות הם צרכי הגוף. ואז אין להתפלה פתחון פה לרדף אחר התורה ולתבע אותה, כי התפלה שהיא לצרכי הגוף אין לה שלמות כי אם על־ידי התורה וכו' כנ"ל. ועל־כן בודאי אין זה דרך הטוב והאמת לומר: "אלמד תורה כדי שאוכל להתפלל על צרכי הגוף", כי זה הוא בחינת (אבות ד, ה): 'אל תעשה קרדם לחפר בה', כי עקר כונתו על צרכי הגוף רק מחמת שמתביש לשאל על צרכיו, על־כן הוא לומד כדי שישאל צרכיו. וזה בודאי מגנה מאד, על־כן אין נאה בתפלה כזו שהתפלה תבקש את התורה כנ"ל, אבל התפלה שעושין מתורות, שהוא לקים את התורה, אז התפלה נבנית בשלמות גדול בבחינת מלוי הירח וכו', ואז בודאי אינה מתבישת התפלה בחינת אשה לרדף אחר בעלה, שהוא התורה, בבחינת "נקבה תסובב גבר", בחינת "והחזיקו" וכו', כי תפלה שלמה כזאת - בודאי תוכל לרדף אחר התורה ולבקש אותה: 'למד ועסק בתורה בשבילי כדי שאוכל לעשות תפלות מתורות אלו, כי כל כונתי לעשות רצון בוראי'.

וזהו והחזיקו שבע נשים - בחינת תפלה, שהוא יראת ה', בחינת "שבע ביום הללתיך" וכו'. וזהו (שם) לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש - כי הלחם והשמלה, שהוא הפרנסה הנמשך על־ידי תפלות פשוטות של צרכי הגוף, עקר הפרנסה נמשך מהתורה, כי תפלה כזאת אין לה שום כח להשפיע כי אם מה שמקבלת מהתורה, שמשם כל ההשפעות וכו', אבל תפלה שעושין מתורה, שכל כונתה לקים את התורה - זאת התפלה היא בעצמה תורה ואצלה כל ההשפעות, מאחר שכל עסקה לקים את התורה שמשם כל ההשפעות. וזהו לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש - כי אין אנו צריכין שאתה על־ידי למודך תמשך לנו שפע הפרנסה, רק אנחנו בעצמנו נמשיך השפע לחם ושמלה מאחר שכל עסקנו להמשיך קיום התורה במעשה, שזה העקר, שמשם כל ההשפעות.

וזהו רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו - דהינו לעלות התפלה מחרפות ובזיונות, מזילותא דגלותא, מבחינת (תהלים יב, ט): "כרם זלות" וכו' אלו דברים וכו'. ותפלה כזאת היא בחינת (משלי יב, ד): "אשת חיל עטרת בעלה" וכו'. ועל תפלה כזאת נאמר (שם לא, כט): "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה", בחינת (שם לא, יא): "בטח בה לב בעלה", כי יש אשה שבעלה צריך לפרנסה וכו', כי בעלה צריך להביא לה כל צרכי הפרנסה והיא רק מתקנת המאכל בבשול ואפיה לפרנס את בני ביתה וכו'. וזה בחינת התפלה הפשוטה של צרכי הגוף שכל השפע של התפלה מביא לה בעלה שהוא התורה, רק שעקר גמר בשול השפע צריך שיהיה על־ידי התפלה, כדי שתוכל לירד להעולם לפרנס את העולם. אבל יש אשת חיל שכל עשירות של בעלה וחיותו ממנה, בחינת "בטח בה לב בעלה", וזה בחינת התפלה שעושין מתורות - לקים את התורה, שכל חיות התורה שהוא קיום התורה, הוא על ידה, דהינו על־ידי התפלה, וכנ"ל.