# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/65/23/

וזה בחינת שמחת בית השואבה. בחינת (ישעיה יב, ג): ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה - 'ותקבלון אולפן חדת' (תרגום שם), הינו חדושי תורה הנ"ל הנמשכין מבחינת עתיקא סתימאה, שעל־ידי־זה יכולין לעשות מתורות תפלות, שעל־ידי־זה יכולין לשפך לבו כמים נכח פני ה', שזהו בחינת נסוך המים בחג, בחינת "וישאבו מים וישפכו לפני ה'" הנאמר בשמואל (א' ז, ו), ופרש רש"י: 'ששפכו לבם כמים', כי דיקא על־ידי חדושי תורה הנ"ל, בחינת 'אולפן חדת', שעל־ידי־זה זוכין לעשות מתורות תפלות, דיקא על־ידי־זה זוכין לשפך לבו כמים לפני ה', כל אחד ואחד כפי אשר יודע נגעי לבבו ומכאוביו איך הוא רחוק מה' יתברך, ולאיזה מדות רעות ותאות רעות ובלבולים רעים נפל בעונותיו, וכל מה שעובר עליו בכל יום ובכל עת, שהכל יוכל למצא בתוך תפלות אלו שעושה מתורות, ולפרש שיחתו לפניו יתברך ברחמים ותחנונים על כלם כבן המתחטא לפני אביו עד שיוכל לשפך לבו כמים וכו'.

וזהו ממעיני הישועה - כי דרך זה הוא בחינת מעיני הישועה, שהישועה נובעת ממעינות שאינם פוסקים שנמשכין מהנחל נובע וכו' (משלי יח, ד), שהם ישועות בלי גבול וקץ וסוף ותכלית - שיכולים להושיע לכל יהיה מי שיהיה, אפלו אם הוא כמו שהוא, כי הוא "נחל נובע" וכו' בחינת (בראשית כו, יט): "באר מים חיים" - מעינות שאינם פוסקים להושיע לכל, בחינת מעיני הישועה. וזהו בחינת גדל השמחה, כי כשזוכין להמשיך דרך זה הוא ודאי שמחה שאין לה קץ, בחינת וגילו ברעדה, בחינת "ושמחת עולם" וכו', כנ"ל (באות יח).