# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/65/26/

וזהו (ירמיה לא, כא): עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר, ופרש רש"י הפסוק לענין תשובה, וזה לשון רש"י: תתחמקין - 'תסתרי ממני שאת בושה לשוב אלי מפני דרכך'. הנה חדשה נבראת בארץ - 'שהנקבה תחזר אחר הזכר לבקשו שישאנה, לשון (שיר השירים ג, ב) אסבבה בעיר אבקשה' וגו', עד כאן לשון רש"י. ולכאורה מה ענין "נקבה תסובב גבר", שהנקבה תחזר אחר הזכר וכו' לענין תשובה? אך על־פי הנ"ל מבאר היטב, כי איש ואשה, זכר ונקבה - שרשם למעלה למעלה במקום גבה מאד, שכל היחודים העליונים תלויים בהם, וכמובן בכל ספר הזהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל. והם בחינת הקדוש־ברוך־הוא וכנסת ישראל (זהר משפטים קיח:), והם בחינת תורה־שבכתב ותורה־שבעל־פה (שם תרומה קסא:), שהם בחינת תורה ותפלה, כי תפלה היא בחינת תורה־שבעל־פה, כי עקר שלמות התפלה היא כשעושין מהתורה תפלה, שזהו בחינת תורה־שבעל־פה, כי אי אפשר לעשות בשלמות מהתורה תפלה כי־אם על־ידי בחינת תורה־שבעל־פה, שהוא בחינת כלליות כל החדושין דאוריתא שמחדשין כל אחד ואחד, שכלם נמשכין מבחינת רוחו־של־משיח - שזוכה להתחדשות התורה בתכלית השלמות, שהוא בחינת אוריתא דעתיקא סתימאה, ועל־ידי חדושין אלו יהיה נמשך זה הדרך בשלמות בעולם - לעשות מהתורות תפלות, וכנ"ל.

ואז לא נתביש לשוב להשם־יתברך אפלו אם עשינו מה שעשינו, ואפלו אם אנחנו עכשו כמו שאנו יודעין בעצמנו כל אחד ואחד, אף־על־פי־כן, על־פי הדרך הזה - לעשות מהתורות תפלות, הנמשך עתה מבחינת התנוצצות משיח שמתנוצץ לבוא במהרה בימינו, כי בודאי לא יתמהמה עוד, חס ושלום, כל־כך, כמו שהתמהמה עד הנה. על־פי הדרך הזה אנו יכולים כלנו איך שהוא לשוב להשם־יתברך, מאחר שכל תשובתנו ותקותנו ותוחלתנו להשם־יתברך הוא רק על־ידי תפלה, שאנו מצפים ומבקשים ומתחננים מהשם־יתברך שישיב אותנו אליו, ויעזרנו ויושיענו בגבורתו הגדולה ובחסדיו הנפלאים לקים את כל התורה מעתה, על־כן עתה בודאי אין לנו לפל בדעתנו מלהתפלל לשוב להשם־יתברך, מחמת שמעשינו אינם כהגן, כי הלא, אדרבה! זהו בעצמו בקשתנו מהשם־יתברך שהוא יעזרנו לתקן מעשינו, ובזה אנו יכולים לעסק תמיד עד שירחם עלינו מן השמים למלאות בקשתנו. ובאמת מי שהוא חזק בדרך הזה להרבות בהתבודדות ולעשות מהתורות תפלות, ולהרבות בתפלות כאלו תמיד, יהיה איך שיהיה - בודאי יהיה אחריתו טוב. וסוף כל סוף, סוף כל סוף בודאי ישוב להשם־יתברך באמת, כאשר הבננו מפיו הקדוש כמה פעמים, וכמבאר מזה בספריו הקדושים.