# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/65/28/

וזה שנסמך שם בירמיה אחר פסוק: עד מתי תתחמקין וכו' (פסוק כו): הנה ימים באים נאם ה' וזרעתי את בית ישראל וגו' זרע אדם וזרע בהמה. ופרש רש"י: 'הטובים והסכלים שבהם אני אזרעם כלם להיות זרע שלי', זרע אדם וזרע בהמה, תרגום יונתן: אקימינון כבני אנשא ואצלחינון כבעירא - שאין עונותיו נפקדין עליו', עד כאן לשון רש"י. אדם זה בחינת תורה, בחינת (במדבר יט, ד): "זאת התורה אדם". בהמה זה בחינת תפלה, כי בהמה בגימטריא שם ב"ן, שהיא בחינת מלכות, כמובא בכתבים (עץ־חיים שער מח, פרק ד). כי עקר התפלה שישים עצמו כבהמה, כמו שאין בו שום דעת, רק יבקש רחמים ותחנונים, בבחינת (תהלים מב, ב): "כאיל תערג על אפיקי מים" וכו'. וכמו שכתוב (עין יואל א, כ): "כבהמות שדי אערג אליך" וכו'. בחינת (ישעיה לח, יד): "כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה" וכו', ועל־ידי בחינה זאת שיעשה ה' יתברך, שיזרע את ישראל זרע אדם וזרע בהמה יחד, שיעשו מהתורות תפלות כנ"ל, על־ידי־זה תהיה ישועה לכלם, בחינת 'אקימינון כאנשא ואצלחינון כבעירא' - 'שאין עונותיו נפקדין עליו', כי על־ידי־זה עקר התשובה וסליחות כל העונות, כי הוא בחינת שלש־עשרה מדות של רחמים, שעל־ידי־זה עקר הסליחה והתקון, וכנ"ל.

וזה שנסמך שם: הנה ימים באים וכרתי את בית ישראל וכו'. הינו כנ"ל, כי על־ידי דרך זה נזכה לקים את התורה לעולם, בחינת (ירמיה לא, לב): נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה. לב זה בחינת תפלה, כי עבודה שבלב זו תפלה (תענית ב.), הינו שתהיה נכתבת התורה בתוך הלב - שיכתבו מהתורות תפלות, שהם בחינת לב, ועל־ידי־זה נשוב אליו יתברך באמת ויקרב אותנו ברחמיו, בחינת והייתי להם לאלקים והמה יהיו לי לעם.