# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/65/7/

וזה בחינת שופר, כי בתחלה מסלק המחין, שהם בחינת הפלת דורמיטא, כנ"ל. כי זה ידוע, כשרוצין לעלות מדרגא לדרגא צריכין לסלק המחין שמקדם, כמו שמצינו בגמרא (בבא־מציעא דף פה.): 'כד הוי סליק לארץ־ישראל (כשהיה עולה לארץ־ישראל), הוה מתענה כדי לשכח התורה של חוץ־לארץ', כי היה צריך לקבל מחין של ארץ־ישראל, על־כן היה צריך לסלק המחין שמקדם, שהם מחין של חוץ־לארץ. על־כן בראש־השנה שהוא יום ראשון של עשרת־ימי־תשובה, וצריכין להמשיך הדרך של תשובה בעולם, לתקן הפגם של חטא אדם־הראשון שפגם בזה היום שנברא אז, וכן לתקן הפגמים והחטאים של כל אחד ואחד בכל דור ודור, על־כן צריכין להמשיך מחין גבוהים כאלו - כדי שנזכה על ידם להמשיך דרכי התשובה לשוב אליו יתברך, על־כן צריכין לסלק המחין שמקדם, שזה בחינת הפלת דורמיטא ושנה, שהיא בחינת הסתלקות המחין כדי לזכות למחין גבוהים. ועקר המחין חדשים שצריכים לקבל אז בראש־השנה הוא שנזכה להמשיך מחין כאלו שנזכה על ידם לבנות קומת התפלה בשלמות, דהינו לעשות מהתורה תפלה, שזה עקר שלמות התפלה שעל־ידי־זה עקר המשכת התעוררות התשובה שאנו צריכין להמשיך עתה בראש־השנה, שהוא יום ראשון לתשובה כנ"ל.

כי עקר התעוררות התשובה זוכין על־ידי שעושין מתורות תפלות, כי לזכות לתשובה - לאו כל אדם זוכה מרבוי המניעות שיש על זה. ועל־כן עקר המשכת דרך התשובה בעולם הוא על־ידי שעושין מתורות תפלות, כי לשוב בתשובה קשה מאד, כי מה בתחלה קדם שחטא, שעדין לא נמשך אחר יצרו הרע - התגבר עליו היצר הרע עד שהחטיאו, מכל שכן עתה, שכבר נמשך אחריו ונתפס במצודתו, איך אפשר לשוב? אך עקר התשובה נמשך מבחינה הנ"ל, על־ידי שעושין מתורות תפלות, כי על־ידי תפלה יכולין לפעל הכל, כי אף־על־פי שהוא כמו שהוא, וכבר נתפס בתאותיו הרעות, שנדמה לו שאי אפשר לצאת משם, אף־על־פי־כן על כל פנים הדבור בידו, ואם ירבה לדבר דבורי תפלה ותחנונים ויתפלל הרבה להשם־יתברך שיזכה לשוב ולקים את כל דברי התורה, בודאי יעורר רחמי השם־יתברך עליו עד שיפתח לו השם־יתברך שערי התשובה ויזכה סוף כל סוף לשוב אל השם־יתברך וירחמהו.

וזה בחינת מה שכתב רבנו ז"ל בלקוטי תנינא (בסימן עג הנ"ל): שעקר התשובה על־ידי אמירת תהלים, כי כל ספר תהלים - הם תחנות ובקשות של דוד המלך, עליו השלום, שבקש מהשם־יתברך לזכות להתקרב אליו ולקים תורתו ומצותיו, כמו שכתוב (תהלים כז, ד): "אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי" וכו', וכתיב (שם פו, יא): "הורני ה' דרכך אהלך באמתך" וכו' - עזרנו לעשות רצונך וכו', וכן הרבה. וכל מה שמבקש להנצל מאויביו ושונאיו - כל כונתו להנצל משונאי הנפש, שהם הסטרא־אחרא וחילותיו וגם כל השונאים בגשמיות שבקש להנצל מהם - הכל היה בשביל שיזכה לקים את התורה והמצות, כי כל השונאים של דוד המלך, עליו השלום, ושל כלל ישראל הוא מחמת שאנו אוחזין בתורת ה' ומצותיו שבשביל זה הם מתגרים בנו. נמצא, שכל שונאינו ואויבינו בגשמיות כלם הם שונאי ה', שונאי הנפש, שונאי התורה, וכל בקשתנו להנצל מהם הוא להנצל משונאי הנפש והתורה כדי שנזכה לקים את התורה.

הכלל, שכל כונת דוד המלך, עליו השלום בספר תהלים הוא לבקש מהשם־יתברך שנזכה לקים את התורה והמצות ולהנצל מכל השונאים והמונעים והמעכבים לעבד את השם־יתברך בגשמיות וברוחניות, וכמו שאמר רבנו ז"ל, שדוד המלך יסד כל ספר תהלים מהתבודדות שלו וכו' (כמו שמבאר בסימן קנו), עין שם. ועל־כן הם חמשה ספרים תהלים כנגד חמשה חמשי תורה (מדרש תהלים א), שהם כ לל התורה, הינו בחינה הנ"ל שעושין מתורות תפלות, כי דוד המלך עשה מחמשה חמשי תורה חמשה ספרי תהלים, שהם תפלות ובקשות, הינו שעשה מתורות תפלות, שזה עקר שלמות התפלה, כנ"ל. ועל־כן עקר התעוררות התשובה הוא על־ידי תהלים, כנ"ל, כי עקר התשובה זוכין על־ידי שעושין מתורות תפלות, שזהו בחינת תהלים, כנ"ל.

נמצא, שעקר התשובה זוכין על־ידי שעושין מתורות תפלות, שזה עקר שלמות התפלה. וזה כל עסקנו בראש־השנה, שהוא יום הראשון לעשרת־ימי־תשובה, שאז צריכין להמשיך הדרך של תשובה בעולם, שיזכו כל באי עולם לשוב להשם־יתברך, כמו שאומרים: ויעשו כלם אגדה אחת לעשות רצונך וכו'. וזה ממשיכין על־ידי שעוסקין לבנות קומת התפלה בשלמות, דהינו שנזכה להרבות בהתבודדות, להתפלל תמיד להשם־יתברך לקים את התורה ולעשות מהתורות תפלות, שזהו בחינת תהלים, שכל ישראל עוסקין אז באמירת תהלים הרבה, כי דיקא על־ידי־זה זוכין לתשובה, כנ"ל. אבל דרך זה צריכין להמשיך ממקום גבה מאד, מבחינת חדושי תורה הנמשכין מאוריתא דעתיקא סתימאה, כנ"ל. וזה בחינת הדורמיטא שהוא הסתלקות המחין כדי לזכות למחין גבוהים על־ידי השופר, דהינו להמשיך חדושי תורה הנ"ל - שנזכה על ידם לבנות קומת התפלה, לעשות מהתורות תפלות, שזה עקר שלמות התפלה, כנ"ל.