# הלכה ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/

ובו ענין פסח ספירה ושבועות

על־פי התורה 'תקעו אמונה' בלקוטי תנינא סימן ה', עין שם כל התורה.

והכלל, כי עקר הוא האמונה וכו', ולהעלות האמונה הנפולה צריכין לחתר המים שמהם גדלה האמונה שהם העצות עמקות, כי צריכין לצעק מעמק הלב בבחינת (תהלים קל, א): "ממעמקים קראתיך ה'", בחינת (איכה ב, יח): "צעק לבם" וכו'. ועל־ידי־זה חותרין המים, שהם בחינת (משלי כ, ה): "מים עמקים עצה" וכו', שעל־ידי־זה גדלה האמונה, בבחינת (ישעיה כה, א): "אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן" וכו', ועל־ידי־זה נתתקן כל בחינת פלא וכו', עין שם, אבל צריכין לזה איש תבונות וכו'. וזה על־ידי שיש לו נשמה, בחינת (איוב לב, ח): "ונשמת שדי תבינם". וצריך לצחצח הנשמה. וזה על־ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, שעל־ידי־זה נעשים ברואים ואז נמשך פרנסה, שעל־ידי־זה מצחצח הנשמה וכו'. וכשמעלין הא מונה נעשין גרים וכו'. וצריכין כח המגני ארץ שיעלו מבחינת "החתים בשרו" לבחינת (שמות כח, לו): "פתוחי חתם קדש לה'", בחינת תפלין התנוצצות המחין, שעל־ידי־זה נצולין ממקרה לילה, מחלום על־ידי שד. וזוכין לחלום על־ידי מלאך וכו', ועל־ידי־זה נעשין אמרות טהורות להחיות הנשמות שנפלו וכו' בשבעה משיבי טעם וכו', שזהו בחינת מזקק שבעתים וכו', אבל יש להמאכלים חלק בהחלום. ולזה צריכין חזוק המלאך על־ידי שמחה. וזה בחינת ניסן וכו', ואז היה ראוי שיתבטל טמאה הנ"ל של מקרה לילה, רחמנא־לצלן, אבל יש שבא ענין זה, חס ושלום, על־ידי עוות המשפט וכו', שבא על־ידי שמעלין טפת עשו וישמעאל וכו'. ולזה צריכין קשר המרכבה בחינת מרכבו ארגמן וכו'. וזה בחינת ראש־השנה וכו'.

וזה בחינת ישיבה של הרב עם התלמידים, שעל־ידי־זה נתתקנים כל הבחינות הנ"ל עד תקון המשפט, על־ידי בחינת שנה, דהינו על־ידי תמימות ופשיטות שמשליכין כל החכמות, לא מבעיא חכמות העולם וכו', אלא אפלו חכמות גמורות צריכין להשליך כשרוצין לעשות איזה עבדא בעבודת ה', כי לא המדרש הוא עקר אלא המעשה וכו'. וצריכין לגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות איזה דבר שהוא רצונו יתברך וכו', ואז זוכין על־ידי־זה להשיג בחינת (ברכות ז.): "צדיק וטוב לו" וכו', שהם בחינת דרכי ה', שהיה נראה תחלה כעוות המשפט ועכשו על־ידי התמימות הנ"ל משיגין זאת, שזהו בחינת תקון המשפט וכו'. ועין שם מה שכתוב בסוף, ובאמת הוא דבר גדול להשליך מאתו כל החכמות וכו', שמעלין את המשפט מבחינת (תהלים לו, ז): "משפטיך תהום רבה". בבחינת (שם מב, ח): "תהום אל תהום קורא לקול צנוריך", בחינת (עמוס ה, כד): "ויגל כמים משפט" וכו'; עין שם כל זה היטב היטב.