# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/10/

נמצא, שבספירת־העמר ממשיכין כל התקונים הנ"ל, אבל גם צריכין להמשיך בחינת תקון המשפט. וזהו העקר שאנו צריכין להמשיך בימי הספירה בכל שנה ושנה, כי זה התקון של המשפט צריכין להמשיך בכל שנה ושנה עד שיבוא משיח צדקנו, שאז יהיה עקר תקון המשפט בשלמות, כמבאר לעיל (באות ו), כי כל החרבנות והגליות ואריכת הגלות של עכשו, העקר הוא מחמת פגם המשפט, כמו שכתוב (עמוס ה, ז): "ההפכים ללענה משפט", וכתיב (מיכה ג, יא): "ראשיה בשחד ישפטו". וכן הרבה, וכמובן למשכיל בהתורה הנ"ל, שמבאר שם, שבניסן היה ראוי שיתבטל טמאה כנ"ל, הינו טמאת המקרה, רחמנא־לצלן, אבל יש שבא טמאה הזאת מפגם המשפט וכו', שלזה אין מועיל כי אם קשר המרכבה וכו' עין שם. וזה ידוע, שעקר אריכת הגלות הוא מחמת פגם הברית, שבזה תלויים כל הקלקולים, רחמנא־לצלן. ופגם הברית היה ראוי שיתבטל בניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בפסח, שעקר הגאלה היתה בניסן, שאז נתתקנו פגם הניצוצי קרי של אדם־הראשון, שבשביל זה היה כל גלות מצרים, כידוע (פרי־עץ־חיים, חג המצות, פרק א). ובניסן נתתקן זאת, והיה ראוי שיהיה אז גאלה שלמה לנצח, אבל פגם הברית שנמשך על־ידי פגם המשפט זה לא נתתקן בניסן, ועל־ידי־זה נתגלגל הדבר שהתגבר עליהם הבעל דבר, עד שהחטיאם בעגל שעקרו היה מחמת פגם הברית, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין סג:): 'לא עבדו ישראל את העגל' וכו'. כי כבר מבאר, שכל התקונים האחד תלוי בחברו, וכל זמן שלא נשלמו כל התקונים בשלמות, אזי גם תקון האמונה אינה בשלמות, כנ"ל (באות ו). ועל־כן באו לידי חטא עבודה זרה של העגל שהוא פגם אמונה, על־ידי פגם הברית, שבא על־ידי שלא נתתקן עדין בשלמות בחינת פגם המשפט. ועל־ידי־זה נתגלגלו אחר כך כל החרבנות והגליות, כי הכל נמשך מחטא העגל, כמו שכתוב (שמות לב, לד): "וביום פקדי ופקדתי", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין קב.): 'אין לך כל צרה' וכו', על־כן צריכין עתה ביותר בחינת תקון המשפט, כדי להעלות האהבות הנפולין, כדי להנצל מפגם הברית, שעל־ידי־זה יתתקן הכל, כנ"ל.