# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/13/

ועל־כן מתו אז תלמידי רבי עקיבא, על־ידי שלא היה אהבה ביניהם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יבמות סב:), כי רבי עקיבא היה לו ישיבה גדולה והמשיך כל התורה כלה, כי מבאר שם בהתורה הנ"ל (באות טו), שכל התקונים הנ"ל נעשים על־ידי הישיבה של הצדיקי אמת, עין שם. ועקר גמר התקון בשלמות הוא תקון המשפט, שבשביל זה הוא עקר למוד הישיבה שמבררין כל משפטי התורה, בפרט רבי עקיבא שהיה בן גרים (שער הגלגולים, הקדמה לו) - שהם צריכין תקון המשפט ביותר, כמבאר שם בענין "וירא את הקיני" וכו' (במדבר כד, כא), עין שם. אבל הם לא היו אוהבים זה את זה, שזה בחינת פגם המשפט, שהוא בשביל אהבה ושלום ולבטל הריב, כמו שכתוב (זכריה ח, טז): "משפט שלום שפטו בשעריכם", כי עקר תקון המשפט נמשך מבחינת קשר המרכבה, בחינת כסאות למשפט, ששם אהבה הקדושה שורה.

ועל־כן אמר רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) - זה כלל גדול בתורה (ירושלמי נדרים ט, ד). כי כל התורה נקראת משפט, כמו שכתוב (תהלים יט, י): "משפטי ה' אמת", ששם אהבה הקדושה שורה. וזה שהזהירה התורה בפרטיות על אהבת הגר, כמו שכתוב (דברים י, יט): "ואהבתם את הגר"; (ויקרא יט, לד): "ואהבת לו כמוך", כי הגר צריך ביותר לבחינת תקון המשפט, שהוא בחינת אהבה דקדשה כנ"ל. ועל־כן תלמידי רבי עקיבא שפגמו באהבה, שהוא פגם המשפט, על־כן מתו בימי הספירה, שאז עוסקין בתקון המשפט, כנ"ל.

והתקון על־ידי רבי שמעון בר יוחאי וחבריו, שאמר 'אנן בחביבותא תליא' (זהר נשא קכח.) - לתקן האהבה הנ"ל, כי רבי שמעון בר יוחאי עסק ביותר במעשה מרכבה, שהם כל סודות הקבלה שגלה, שכל זה הוא בחינת קשר המרכבה ששם אהבה הקדושה שורה, שזהו בחינת תקון המשפט, כנ"ל. ועל־כן הלולא דרבי שמעון בר יוחאי הוא בימי הספירה בל"ג בעמר (פרי־עץ־חיים, ספירת־העמר, פרק ז), כי עקר תקון הספירה הוא על־ידי קשר המרכבה, שהוא בחינת תקון המשפט - שרבי שמעון בר יוחאי עסק בזה, כנ"ל. וזה שקורין מעשה מרכבה בשבועות (מגלה לא.), הינו בחינת קשר המרכבה, שהוא עקר גמר התקון, כנ"ל.