# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/16/

וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים פִּרְקֵי אָבוֹת בַּסְּפִירָה (אֹרַח־חַיִּים, סִימָן רצב, סְעִיף ב), וּמַתְחִילִין (אָבוֹת א, א): מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וְכוּ', שֶׁמְּדַבֵּר מִכָּל הַיְשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר, שֶׁהֵם עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל שֶׁאָנוּ צְרִיכִים בַּיָּמִים הָאֵלּוּ, כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה - כִּי הַעֲמָדַת תַּלְמִידִים הַרְבֵּה שֶׁהוּא יְשִׁיבָה גְּדוֹלָה, הָעִקָּר הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה - בְּחִינַת גָּדֵר וּמְחִצָּה שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זָר, שֶׁלֹּא לְקָרֵב מִי שֶׁאֵין צְרִיכִין לְקָרֵב, שֶׁהוּא בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל גַּם וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה - זֶה בְּחִינַת (אָבוֹת ג, יג): 'סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה', הַיְנוּ לִשְׁתֹּק וְלִבְלִי לְהַרְהֵר אַחַר מִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, בְּחִינַת 'שְׁתֹק כָּךְ עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה', שֶׁנֶּאֱמַר (מְנָחוֹת כט:) עַל הַקֻּשְׁיָא שֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְהַקְשׁוֹת עַל מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁסָּרְקוּ אֶת בְּשָׂרוֹ וְכוּ', כִּי עַל כָּל זֶה צְרִיכִין לִשְׁתֹּק וּלְהַאֲמִין כִּי יָשָׁר ה', שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כַּנַּ"ל.