# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/16/

ועל־כן אומרים פרקי אבות בספירה (ארח־חיים, סימן רצב, סעיף ב), ומתחילין (אבות א, א): משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו', שמדבר מכל הישיבות הקדושות שהיו בכל דור, שהם עקר תקון המשפט כנ"ל שאנו צריכים בימים האלו, כנ"ל. וזה שנסמך: הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה - כי העמדת תלמידים הרבה שהוא ישיבה גדולה, העקר הוא בשביל תקון המשפט, שהוא בחינת הוו מתונים בדין, וכנ"ל. וזהו ועשו סיג לתורה - בחינת גדר ומחצה שלא יתערב זר, שלא לקרב מי שאין צריכין לקרב, שהוא בחינת טפת עשו וישמעאל, שעל ידם עקר קלקול המשפט, חס ושלום, כנ"ל גם ועשו סיג לתורה - זה בחינת (אבות ג, יג): 'סיג לחכמה שתיקה', הינו לשתק ולבלי להרהר אחר משפטיו יתברך, אף־על־פי שאי אפשר להשיגו, בחינת 'שתק כך עלה במחשבה', שנאמר (מנחות כט:) על הקשיא שרצה משה להקשות על משפטו של רבי עקיבא שסרקו את בשרו וכו', כי על כל זה צריכין לשתק ולהאמין כי ישר ה', שזה עקר תקון המשפט, כנ"ל.