# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/19/

וזה בחינת מה שאומרים בפסח על הסדר 'חד גדיא', שהוא פליאה נשגבה, אך כל הענין הזה של המעשה של החד גדיא, הכל הוא בחינת עוות המשפט, שכל אחד עות משפטו, כי השונרא אכלה הגדיא שלא במשפט. ואתא כלבא ונשך לשונרא, אף־על־פי שלהשונרא בודאי מגיע זאת, אבל הכלבא נשכה בעולה, כי מי שם אותו לשופט וכן החוטרא והנורא וכו', כלם נקמו זה בזה, והכל היה סבובים מאת ה' יתברך, כי לכל אחד מגיע כן על־פי משפט. ואף־על־פי־כן הם בעצמן עותו המשפט, ועל־כן באמת נקמו בהם אחר כך, כי באמת בענין המשפט אי אפשר להבין כלל, כי מאד עמקו מחשבותיו יתברך, ואסור להרהר בזה כלל, וכמובא מבוכה זאת על משנה (אבות ב, ו): 'אף הוא ראה גלגלת אחת שצפה על פני המים, אמר לו, על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון'. כי בודאי מגיע לו להטיפו על־פי משפט, ואף־על־פי־כן הוא עשה עולה, ועל־כן סוף מטיפיך יטופון.

ועל־כן אומרים ענין זה של החד גדיא בפסח, להורות, שאסור להרהר בענין משפטיו יתברך, ואסור לנו לעשות עולה נגד חברנו אף־על־פי שמגיע לו כן על־פי מעשיו, אבל אנחנו צריכים שלא לעות המשפט, כי המשפט לאלקים הוא. ועקר תקון המשפט בשלמות הוא רק על־ידי משפט ה' יתברך, שזהו שמסימין בסוף: ואתא הקדוש־ברוך־הוא ושחט למלאך המות וכו', להורות, שעקר גמר תקון המשפט יתגלה לבסוף כשיבוא הקדוש־ברוך־הוא וישחט למלאך המות, "ואת רוח הטמאה יעביר מהארץ", אבל עתה אי אפשר להבין דרכי משפטיו יתברך, ואסור לכנס להרהר כלל במבוכות האלו, רק להאמין כי משפטיו יתברך עמקים מאד ואי אפשר להבינם כלל, ובאמת הכל בחסד וברחמים. ועל־כן אומרים זאת בפסח, מחמת שאז עדין קדם תקון המשפט, להורות, שכל זמן שלא נתתקן המשפט על מכונו - אי אפשר להבין משפטו יתברך כלל כנ"ל, עד שיבוא הקדוש־ברוך־הוא וכו', דהינו עד הקץ האחרון, שאז יהיה עקר תקון המשפט בחינת (ישעיה א, כז): "ציון במשפט תפדה" וכו'. ואז יתגלה הדעת, ויבינו ארחות משפטיו יתברך, אבל עתה צריכין רק להאמין באמונה שלמה כי ישר משפטיו יתברך והכל בחסד גדול, כי אפלו אחר הפסח שמתחיל תקון המשפט - עדין אין זוכין לתקון המשפט בשלמות (וכמובן לעיל), כי עקר תקון המשפט יהיה על־ידי משיח צדקנו בעת הקץ האחרון, כמו שכתוב (ישעיה יא, ד): "ושפט בצדק דלים" וכו', וכתיב (תהלים עב, ד): "ישפט עניי עם", וכתיב (יחזקאל לד, טז): "ארענה במשפט", וכן בפסוקים הרבה, כנ"ל (באות ו).