# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/2/

כי תחלת בריאתה היה באפן זה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חולין ס:) על פסוק (בראשית א, טז): "את שני המארת הגדלים", כי שוין נבראו, אך על־ידי הקטרוג הירח שאמרה: אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד - על־ידי־זה נתמעטה, הינו כי השם־יתברך ברא את הלבנה שיהיה אורה גדול כמו השמש, שתהיה בחינת האמונה חזקה וגדולה ומאירה כל כך כמו החמה, שהוא השכל ממש, כי זה עקר שלמות האמונה האמתית - שלא יהיה שום הפרש כלל בין מה שמבין בשכלו. ובין מה שאינו מבין רק מאמין בו, וכנ"ל, אך הלבנה קטרגה ואמרה: אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד - דהינו שפגמה תכף בענין זה, כי אמרה שאי אפשר שתהיה האמונה שוה אל השכל. וזה בחינת הפגם של כל הפוגמים באמונה, כי אינם חפצים לצמצם את שכלם ומתאוים דוקא להבין הדבר בשכלם מיד, כי אינם רוצים לבטל את שכלם ולסמך על אמונה כאלו רואים הדבר בעיניהם ממש, שאז האמונה שוה אל השכל, אבל אלו הפוגמים בזה זהו בחינת פגם קטרוג הירח שאמרה: אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, וכנ"ל, על־כן אמר לה ה' יתברך: לכי ומעטי את עצמך - כי הלבנה בקטרוגה רצתה שתהיה גדולה מהחמה, כמובן מדבריה שאמרה: אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, על־כן היא חפצה שתהיה גדולה מהחמה [וכמובן בדברי רבותינו ז"ל], הינו כי באמת על־ידי אמונה בשלמות - יכולין לעלות למעלה למעלה מהשכל, כמובא בהרבה מקומות בדברי אדמו"ר ז"ל, כנדפס מזה אצל הספר ספורי מעשיות (שיחות־הר"ן סימן לב), שעל־ידי אמונה זוכין לעלות למעלה מהשכל.