# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/3/

ולבאר הדבר קצת, כי זה ידוע, שיש עשר ספירות, שהם עשרה תקונים, שהם מכתר עד מלכות. ומלכות מדה אחרונה היא בחינת אמונה (כמו שמבאר בהתורה 'אשרי העם זרקא' בסימן לה), שהיא השער לה' (זהר תרומה קנח.), שאי אפשר להתקרב להשם־יתברך ולא לשום קדשה ועבודה כי אם על־ידי אמונה, ועקר האמונה הוא במה שאין השכל מבין, כי מה שהשכל מבין - אין זה אמונה, ושם במקום שאין השכל מבין - שם עקר הנסיון, וכשזוכה להתחזק באמונה ולבטל שכלו המגשם ולסמך על אבותינו ורבותינו הקדושים, על־ידי־זה יזכה אחר כך להבין הדבר בשכלו, שמה שלא היה מבין והיה צריך להתחזק באמונה - מבין עתה בשכלו, רק שיש עוד דברים גבוהים ביותר שאינו מבינם, וצריך להתחזק באמונה יותר ויותר, ואז מבין גם אלו הדברים בשכלו, רק שיש לו אמונה בידיעות הגבוהים עוד יותר ויותר שאינו משיגם, וכן מדרגא לדרגא, [כמובן כל זה בדברי אדמו"ר ז"ל בהתורה "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש" סימן צא ובמקומות אחרים].

כי יש בחינת אמונה בכל דרגא ודרגא ובכל עולם ועולם, כי בכל עולם ובכל דרגא יש בחינת עשר ספירות, כידוע (תקוני־זהר דף ג.). ואמונה בחינת מלכות היא בחינת מדה האחרונה, שהיא הראשונה מלמטה למעלה באותו העולם והדרגא, אבל אחר כך כשזוכה על־ידי האמונה להשגת השכל שבאותו עולם, שזהו בחינת כלל שאר הספירות העליונות עד כתר, אחר כך צריך לחזר לאמונה, שהיא בחינת מדרגה האחרונה של עולם הגבה יותר, שהיא למעלה ממדרגה העליונה של עולם התחתון ממנו, כי מלכות דיצירה גבה הרבה מכתר דעשיה, כי היא בחינת עתיק דעשיה כידוע בכתבים (עין שער ההקדמות, דרושי אבי"ע, דרושים ג־ד).

ועל־כן יש מדרגות רבות באמונה, כי כל מה שמתחזק יותר באמונה, על־ידי־זה זוכה להשיג השכל שבאותו דרגא, אם זוכה לעמד בנסיון כמה ימים ועתים כראוי לו לפי מעשיו, כי בודאי אי אפשר לדלג בפעם אחד, בפרט אם מעשיו אינם עולים יפה, ואחר כך כשזוכה להשיג השכל כפי אותו העולם והדרגא, אזי זוכה לרצון, שהוא בחינת עתיק, בחינת שרש הכתר שנמשך מבחינת מלכות - אמונה שבעולם הגבה יותר, ואז צריך לעלות לבחינת אמונה הגבה יותר מזה השכל שבעולם הנמוך ממנו. ואחר כך כשזוכה על־ידי אמונה הגבה יותר להשיג גם השכל שבעולם הגבה יותר, אזי צריך לעלות לאמונה הגבה עוד יותר, שהיא אמונה שבעולם ודרגא הגבה עוד יותר, שהיא בחינת אמונה של עולם הבריאה. וכן מדרגא לדרגא ומעולם לעולם עד ראש האמונה, כי תכלית הידיעה שלא נדע (של"ה, עקב), ושם עקר האמונה. נמצא, שאמונה היא למטה מהשכל ולמעלה מהשכל, כנ"ל.

אבל אי אפשר לזכות להשגת השכל שבכל עולם ודרגא עד שיעלה למעלה מהשכל, כי אם כשעומד תחלה בנסיון על־ידי שאינו מבין הדבר וקשה לו קשיות, והוא מבטל שכלו ומתחזק באמונה, על־ידי־זה זוכה לעלות אל השכל עד שעולה למעלה מהשכל, שהוא בחינת עתיק, שהוא בחינת הארת הרצון שנמשך מבחינת אמונה שבעולם הגבה יותר כנ"ל. אבל קטרוג הירח, זה בחינת מי שרוצה להתגדל שרוצה להשיג מיד הדבר שצריכין להאמין בו ולעלות תכף לבחינת אמונה הגבה יותר, שזהו בחינת מה שאמרה הלבנה: אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, ורצתה להתגדל מיד שתהיה גדולה מהחמה כנ"ל, הינו שאמרה שאי אפשר שתאיר האמונה כמו השכל, רק רצתה להשיג השכל שבאותו דרגא מיד, ולהתגדל לעלות אל בחינת הארת הרצון, שהוא בחינת אמונה שבמדרגה הגבה יותר, על־כן השיב לה ה' יתברך: לכי ומעטי את עצמך, כי מאחר שאינך רוצה להיות שוה אל החמה רק להתגדל מיד, על־כן ההכרח שתמעט עצמך שיתמעט אור הלבנה שהוא בחינת מעוט וקטנות האמונה. וצריכים תקונים הרבה על־ידי גדולי הצדיקים שעוסקים בתקון פגימת הלבנה שהוא תקון האמונה. ועקר התקון על־ידי־זה בעצמו - שמי שמתחזק בעת המעוט באמונה חזקה, עד שדומה בעיניו כאלו רואה בעיניו כנ"ל - בזה ממלא פגימת הלבנה וזוכה גם לעלות למעלה מהשכל, וכנ"ל, כי צריך לעמד בנסיון זה, כנ"ל.