# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/4/

נִמְצָא, שֶׁתִּקּוּן הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה. וּכְשֶׁמַּעֲלִין וּמְתַקְּנִים הָאֱמוּנָה צְרִיכִין כֹּחַ הַמָגִנֵּי אֶרֶץ לַעֲלוֹת מִבְּחִינַת "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ" לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה מֵחֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְגַם זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית, בְּחִינַת מִקְרֶה, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית א, יד): "יְהִי מְאֹרֹת" חָסֵר, 'דָּא לִילִית' (תִּקּוּנֵי זֹהַר, תִּקּוּן מד, פב:), שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר פְּגַם הַמִּקְרֶה, כַּיָּדוּעַ (זֹהַר אַחֲרֵי עו:).