# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/5/

אבל יש גם להמאכלים חלק בחלום וכו', כמו שמבאר שם, עין שם. ולזה צריכין חזוק המלאך על־ידי שמחה וכו', וזה בחינת קדשת ראש־חדש ניסן וכו', עין שם. וזה גם כן בחינת תקון פגימת הלבנה שתהיה כאור החמה, כי עקר המאכלים גדלים על־ידי חמה ולבנה, כמו שכתוב (דברים לג, יד): "וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים". ועל־כן עקר תקון המאכלים הוא בניסן שאז הוא זמן שמחתם וכו', כמו שכתוב שם, כי ניסן הוא ראש חדשים, הינו בחינת קדשת ראש־חדש, שאז עקר תקון פגימת הלבנה, ועקר קדשת ראש־חדש נמשך בניסן שנקרא ראש־חדשים, שאז נצטוה על קדוש־החדש, כמו שכתוב (שמות יב, ב): "החדש הזה לכם ראש חדשים" וכו'.

וזה בחינת מצות סעדת ראש־חדש (ארח־חיים, סימן תיט, סעיף א), כי ראש־חדש הוא זמן שמחה כמו ביום־טוב, כמו שכתוב (במדבר י, י): "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם" וכו'. וכמו שאומרין בו גם כן (תהלים קיח, כד): "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו", כי אז צריכין ביותר שמחה בשביל חזוק המלאך, שעל־ידי־זה הוא תקון המאכלים ואז האכילה בקדשה, ועל־כן חיבין בסעדה אז, כי זה הוא בחינת תקון להנצל ממקרה על־ידי המאכלים, חס ושלום, שכל זה הוא בחינת קדשת ראש־חדש, בחינת תקון הלבנה כנ"ל. ועל־כן כשלא בא דוד אל שלחן המלך בסעדת ראש־חדש, אמר שאול (שמואל א' כ, כו): "מקרה הוא בלתי טהור" וכו', כי המקרה הוא הפך סעדת ראש־חדש כנ"ל. נמצא, שגם תקון המקרה בשתי בחינות הנ"ל, הוא גם כן בחינת תקון הלבנה.