# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/6/

אבל יש שבא ענין זה, חס ושלום, על־ידי פגם המשפט, כמו שכתוב שם, ולזה צריכין קשר המרכבה לתקן בחינת (תהלים קכב, ה): "כסאות למשפט" וכו', עין שם. וזהו גם כן בחינת תקון המאורות חמה ולבנה למלאות פגימתה - שתהיה "אור הלבנה כאור החמה", בבחינת "וכסאו כשמש נגדי"; "כירח יכון עולם, ועד" (תהלים פט, לז-לח), שזה התקון ישלם בשלמות על־ידי משיח, שאז יהיה אור הלבנה כאור החמה, ואז יהיה עקר תקון המשפט, כמו שכתוב (שם עב, א): "משפטיך למלך תן", וכתיב (שם פסוק ד): "ישפט עניי עם", וכתיב (ישעיה יא, ד): "ושפט בצדק דלים", כי אז יתתקן כסא דוד בשלמות בבחינת "וכסאו כשמש נגדי, כירח" וכו', שהוא בחינת (תהלים קכב, ה): "כסאות למשפט כסאות לבית דוד", כי דוד־משיח (זהר לך־לך פב:) הוא בחינת שלמות תקון פגימת הלבנה, כי 'ביומוי דדוד קימא סהרא באשלמותא' (בימי דוד היתה עומדת הלבנה בשלמותה) (שם ויחי רמט:). ועל־כן אומרים בקדוש לבנה: "דוד מלך ישראל חי וקים", כידוע (ארח־חיים, סימן תכו, סעיף ב). כי עקר תקון המשפט ישלם אז על־ידי משיח, ואז יהיה גמר כל התקונים הנ"ל בשלמות. כי בניסן היה ראוי שיתתקן, כמו שכתוב בהתורה הנ"ל, אבל הקלקול שבא על־ידי פגם המשפט - לא נתתקן אז בעת יציאת מצרים בניסן, כי עקר תקון המשפט לא יהיה נשלם עד שיבוא משיח צדקנו, כנ"ל, ואז יתקים (ישעיה א, כז): "ציון במשפט תפדה", וכתיב (יחזקאל לד, לז): "ארענה במשפט" וכן הרבה.

כי תקון המשפט אי אפשר להשלים קדם קבלת התורה, שהיא בחינת (דברים ד, ה): "חקים ומשפטים". וגם אחר כך אי אפשר להמשיך תקון המשפט בשלמות כי אם בארץ־ישראל בבית־המקדש, ששם עקר מקום המשפט, כמו שכתוב (דברים יז, ח): "כי יפלא ממך דבר למשפט וקמת ועלית אל המקום וכו', על פי התורה אשר יורוך ועל פי המשפט אשר יאמרו לך תעשה" וכו' (יז, יא), אבל ביציאת מצרים היו רחוקים מכל זה, ועל־כן הכרחו לצאת בחפזון מחמת שלא נשלמו עדין כל התקונים בשלמות, כמובן בזהר הקדוש, וגם קרב הערב רב, שהם בחינת הגרים שצריכים לרחקם בבחינת טפת עשו וישמעאל, שכשמקרבין אותם הם בבחינת קלקול המשפט, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל. ועל־כן גרמו שעשו את העגל (שמות־רבה מב, ו), ועברו על עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם מא, ז): על פסוק (שמות לב, ו): "ויקמו לצחק".

כי כבר מבאר אצלנו בהלכות הפקר ונכסי הגר הלכה ד', שכל זמן שלא נתתקנו כל התקונים הנ"ל כלם בשלמות, אז גם תקון האמונה אינה בשלמות. ועל־כן על־ידי פגם המשפט על־ידי הערב רב, שהוא בחינת פגם הברית, על־ידי־זה באו לפגם אמונה, שהיא בחינת עבודה זרה, וגם חטאו בגלוי עריות, שהוא בחינת פגם הברית, שבא על־ידי פגם המשפט כנ"ל. וגם חטאו בשפיכת דמים, שהוא עקר בחינת פגם המשפט, ששפכו דם נקי שלא במשפט.

והתקון על־ידי מעשה המשכן, שהוא בחינת קשר המרכבה, בחינת (שיר השירים ג, ט): "אפריון עשה לו וכו' מרכבו ארגמן", שנאמר על המשכן. ועל־כן באחד בניסן דיקא - הוקם המשכן, כדי לכלל אז יחד כל התקונים, כי אז בניסן הוא תקון המאכלים כנ"ל, ומחמת שלא נשלם אז תקון המשפט הוה מה דהוה, שעשו את העגל וקלקלו בכל הבחינות הנ"ל, על־כן צוה השם־יתברך (שמות מ, ב): "באחד לחדש הראשון תקים את המשכן", שהוא קשר המרכבה, כדי לתקן אז גם פגם המשפט, ועל־כן הקריבו אז נשיאי ישראל, כי הנשיאים הם הממנים על המשפט לשפט צדק, על־כן עסקו הם בחנכת המשכן, שהוא קשר המרכבה תקון המשפט, כנ"ל.

ועל־כן הם שנים־עשר נשיאים כנגד שנים־עשר ראשי חדשים שבשנה, כי הנשיאים הם בבחינת תקון המשפט - קשר המרכבה, שזהו בחינת ראש־חדש כנ"ל. ועל־כן השנים־עשר נשיאים ממנים על הארבעה דגלים, שהם בחינת קשר המרכבה, שהיא בחינת הארבעה מלאכים שסימנם ארגמ"ן, כמובא (תקוני זהר, תקון ע, דף קכז:), שהם בחינת "מרכבו ארגמן". וכנגד זה נחלקים גם השנים־עשר ראשי חדשים לארבע תקופות השנה, כי הכל בחינה אחת, בחינת קשר המרכבה כנ"ל.