# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/66/9/

גם צריכין להמשיך תקון המאכלים על־ידי שמחה, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל. וזה בחינת ל"ג בעמר, שאז נוהגין בו שמחה גדולה (פרי־עץ־חיים, ספירת־העמר, פרק ז), שהוא בחינת תקון המלאך שנקרא (דניאל ד, י): "עיר וקדיש", שהוא בחינת רבי שמעון בן יוחאי, שכל שמחת ל"ג בעמר על ידו, כי רבי שמעון הוא בחינת ע' יר ו' קדיש מ' ן ש' מיא נ' חית (כמבאר בתחלת הספר לקוטי מוהר"ן, עין שם). וזה בחינת (בראשית לא, מו): "ויאכלו שם על הגל", כי הגל של יעקב אבינו מרמז על ל"ג בעמר, כמובא בכונות ל"ג בעמר (פרי־עץ־חיים, ספירת־העמר, פרק ז), שמרמז בפסוק (בראשית לא, נב): "עד הגל הזה" וכו', עין שם. וזהו "ויאכלו שם על הגל", 'ויאכלו' דיקא, כי הגל בחינת ל"ג בעמר, שאז מחזקין המלאך על־ידי שמחה, שהוא תקון המאכלים כנ"ל. וזהו בחינת ג"ל, שהוא בחינת ל"ג בעמר, לשון גילה ושמחה, בחינת (משלי כג, כד): "גיל יגיל אבי צדיק", כי אז נמשך בחינת גילה ושמחה שהוא תקון המאכלים, כנ"ל.