# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/1/

והנה בהתורה הזאת מדבר מענין סוד העבור שנלקח מאתנו. וסוד העבור, משם נמשך קדשת ראש־חדש, כי כל קביעות ראשי חדשים הוא על־פי סוד העבור, אך עתה בעונותינו הרבים נלקח מאתנו סוד העבור, אך אף־על־פי־כן אנו קובעין ראשי חדשים על־פי הכללים שמסרו לנו חכמינו ז"ל שהיו בקיאים בזה, ועל־כן באמת אנו מכרחים לעשות כמה פעמים שני ימים ראש־חדש מחמת ספק. וכן כל המועדים התלויים בראשי חדשים אנו עושים שני ימים מחמת ספק, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ביצה ד.). ועל־כן המשים לב לזה לענין קביעות הראשי חדשים והמועדים שתלויים רק בהחכמים אמתיים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל. מזה יכולין להבין כמה גדול מעלת אמונת חכמים שבזה תלוי כל יהדותו, כמבאר הרבה בכל התורה הזאת ובשארי מקומות.

ואפלו מי שירד כמו שירד ונתעה בתאותיו ומדותיו כמו שנתעה חס ושלום, אין שום מקלקל ופגום וחוטא בעולם שלא ימצא תקוה ותקון לנצח על־ידי אמונת חכמים באמת לאמתו, כמו שאנו רואין בענין קביעות ראשי חדשים והמועדים התלויים בהם שנמסרו רק לחכמים, שכמו שרוצים לקבעם על־פי חכמתם העמקה - כן מסכימים עמהם גם מן השמים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש־השנה כד.): "אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם" (ויקרא כג, לז) - 'אל תקרי 'אתם' אלא 'אתם', אתם - אפלו שוגגים, אתם - אפלו מזידין וכו'. וכמבאר במדרש (ילקוט־שמעוני תהלים פא) לענין ראש־השנה, שכשמסדרין למעלה הכסאות למשפט לדון בראש־השנה, שואלים המלאכים להשם־יתברך 'מתי יהיה ראש־השנה', וגוער בהם השם־יתברך ואומר: 'ולי אתם שואלים'? בתמיה, 'לכו ושאלו את החכמים שמתי שהם יקבעו ראש־חדש - נסכים אני ואתם לעשות בו ראש־השנה', עין שם.