# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/10/

ועל־כן אז ביום־כפור מתפללין חמש תפלות. כי תפלה בחינת מלכות, בחינת לבנה, בחינת תורה־שבעל־פה, כידוע (תקוני זהר, תקון כא, מג.). ועל־כן ביום־כפור, שאז נשלם תקון פגימת הלבנה, כי נכללין חמה ולבנה - תורה־שבכתב ותורה שבעל פה יחד, על־כן אז התפלה בתכלית השלמות, שמתפללין חמש תפלות כנגד חמשה חמשי תורה, כי התפלה בחינת תורה־שבעל־פה וכו' נכללת בכל החמשה חמשי תורה, כי נכללין אז בשלמות כנ"ל שזהו בחינת עשרת הדברות שהיו כתובים על לוחות האבן, שהם חמש כנגד חמש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא תרומה י), בחינת חמשה חמשי תורה וחמשה תפלות של יום־כפור שנכללין יחד, שזה עקר התקון שנשלם ביום־כפור, כנ"ל. ועל־כן נקראת התפלה החמשית שמוסיפין ביום־כפור 'נעילה', כי על־ידי־זה נועלין ומחברין וכוללין יחד תורה־שבכתב ותורה שבעל פה, שהם בחינת חמה ולבנה, כנ"ל.

ועל־כן אומרים אז (דברים ד, לה): "ה' הוא האלקים" שבע פעמים. ושמע, וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (ארח־חיים, סימן תרכג, סעיף ו), כי "ה' הוא האלקים" - זה בחינת יחוד תורה־שבכתב ותורה שבעל פה, בחינת חמה ולבנה, כידוע, בחינת (תהלים פד, יב): "כי שמש ומגן ה' אלקים". וזהו גם כן בחינת 'שמע', ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', כידוע, (זהר תרומה קסא:).

ועל־כן אומרים אז 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם (ארח־חיים, סימן תריט, סעיף ב), כי בכל השנה שעדין לא נתתקן בשלמות פגם אמונת חכמים, על־כן צריכין לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש - שלא יתגרו בנו החולקים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (במדבר־רבה כ, כ), כי 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', שהוא בחינת תורה־שבעל־פה, כידוע, שהוא חדושי תורה של התלמידי חכמים האמתיים שמחברין ספרים הרבה - צריכין לומר אז בלחש, כי צריכין להעלים ולהסתיר ולכסות כמה וכמה חדושי תורה - שלא לגלותם בבחינת קול רם כי אם בבחינת סוד בלחש, וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל שיש כמה דברים שהם עתה סוד ויהיה ימים וזמנים שלא יהיה סוד וכו' [כמו שמובא בספר חיי מוהר"ן (סימן תיט)]. ועל־כן יש כמה ספרים קדושים שהיו גנוזים כמה שנים, ואחר כך ברבות הימים נתגלו, כמו ספרי הזהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל, וכן יש כמה ספרים קדושים שגנוזים עדין, ובימים הבאים יתגלו ואפלו הספרים שמגלים עכשו צריכים לגלותם מעט מעט, וגם צריכים כמה דברים לכתבם ברמז, הכל מחמת החולקים והלצים שלא יתגרו יותר. וכל זה הוא בחינת סוד אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש בכל השנה כלה, אבל ביום־כפור שאז נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים לאבן שתיה וכו', שאז נשלם בחינת תקון אמונת חכמים על־ידי רבוי הספרים וכו' כנ"ל, על־כן אז אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם, כי כשיתגלה האמת וידעו ויאמינו הכל בקדשת נפלאות חדושי הספרים הקדושים - בודאי אז לא נצטרך להעלימם ולהסתירם בבחינת סוד ולחש, כי אז לא יהיה סוד. ובכל יום־כפור נמשך בחינה זאת על־ידי תקון התשובה של ישראל, על־כן אומרים אז 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם וכנ"ל. וזה בחינת מה שכתוב על (דברים ד, ו): "לעיני העמים" וכו', שהסוד נשאר אצלנו, רק שמגלין שיבינו שהסוד אצלנו וכו'. וזהו בחינת אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש בבחינת סוד, אבל ביום־כפור אומרים בקול רם, כי אז נמשך בחינת תקון פגימת הלבנה, בחינת התגלות סוד העבור שיתגלה לעתיד, על־כן אומרים אז 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם, וכנ"ל.

ועל־כן מהדרין כל ישראל לקדש את הלבנה במוצאי יום־כפור (ארח־חיים, סימן תכו, סעיף ב), כי אז עקר תקון פגימת הלבנה כנ"ל, ועל־כן אחר יום־כפור עושין סכות, שהוא בחינת תקון שלמות העצה, שזהו בחינת סכה, בחינת 'ופרס עלינו סכת שלומך ותקננו בעצה טובה מלפניך' וכו' [וכמו שכתוב במקום אחר (בהלכות סכה, הלכה ז')].

ואחר־כך עושין שמחת תורה, כי על־ידי־זה נעשה שמחה, בחינת (משלי יג, ט): 'אור צדיקים ישמח' - שנמשך על־ידי שנכללין כל האבנים באבן אחד וכו' (בראשית רבה סח, יא), שהוא בחינת קבוץ וכלליות הנפשות, וזה שמתקבצין אל הצדיק בראש־השנה וכו', עין שם, שכל זה הוא בחינה אחת, כמובן שם.