# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/15/

ועל־כן באמת הקריבו כל הקרבנות מדעתן שלא על־פי משפט התורה, רק שהשם־יתברך הסכים על ידן, כי הקריבו קטרת יחיד וחטאת יחיד שאינו ראוי על־פי הדין (מנחות נ.), וכמובא בפרוש רש"י (במדבר ז, יד). כל זה הוא בחינה הנ"ל, כי זה בחינת סוד העבור שנמסר לחכמי אמת הגדולים שיכולים להנהיג את ישראל כרצונם, כפי צרך הדור והשעה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יבמות צ:) לענין אליהו בהר הכרמל שהקריב בשעת אסור הבמות בשביל קדוש השם, ולמדו מפסוק (דברים יח, טו): "אליו תשמעון" וכן בשארי מקומות. וכל זה בחינת סוד העבור כנ"ל. ועל־כן בני יששכר דיקא, שהיו בקיאים בסוד העבור נתנו עצה של אלו הקרבנות לחנך המשכן על ידם, כי כל החנוך של השנים־עשר נשיאים, שהם כנגד שנים־עשר ראש־חדש, הוא בחינת סוד העבור, כנ"ל (באות יב),.