# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/29/

וזה בחינת שלחן בצפון ומנורה בדרום (יומא כא:), שהיה השלחן עם לחם הפנים כנגד המנורה, כמו שכתוב (שמות כו, לה): "ואת המנרה נכח השלחן". כי הא בהא תליא, שעל־ידי קדשת המנורה ונרותיה שהיו מאירים על־ידי שלמות התורה, בבחינת (שם כד, יב): "לחת האבן" וכו' כנ"ל, שבשביל זה נצטוה (שם כז, כא): "באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן" וכו'. שרמז לו שאור נרות המנורה נמשכין מלוחות העדות שבבית קדשי קדשים, וכנ"ל, על־ידי־זה הוא בחינת קדשת השלחן שהיה עליו לחם הפנים משבת לשבת, שהוא בשביל להמשיך על ישראל קדשת האכילה לטהר המאכלים מפגם העשנים הנ"ל, שהם פוגמין את העצה וכנ"ל, שעקר התקון על־ידי אכילת שבת, שהוא בחינת לחם הפנים, שהיה על השלחן (שם לה, יג). ועל־כן היה השלחן והמנורה סמוכים זה כנגד זה, כי הם תלויים זה בזה, כי קדשת המאכלים לברר מעשנים הנ"ל הוא על־ידי רבוי הספרים וכו'. שהם בחינת אור המנורה, שעל־ידי־זה הוא תקון שלמות העצה, וכנ"ל.