# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/3/

כי זה מובן לכל משכיל, שחלקת והסתרת העצה זה קשה מכל הצרות והיסורים שבעולם, כי בודאי אין שום צער וצרה וצוקה שלא תמצא עצה להנצל ממנה, אך עקר הצרה, רחמנא־לצלן, הוא מה שנעלם ממנו ואינו יודע העצה איך להנצל ממנה, ולפעמים נראה לו איזה עצה, אך עצתו חלוקה לשתים, כי יכול להיות שעל־ידי עצה זאת יקלקל יותר וצריך לעשות בהפך, כמובן לכל בר דעת בכל מה שעובר עליו, כגון למשל בענין חולאת ומכאובות, רחמנא־לצלן, שבודאי יש רפואה אך אינו יודע באיזה דבר יתרפא, ועל־ידי איזה רופא, כי על־פי הרב הרופא מקלקל הרבה ברפואותיו ומזיקו כמצוי הרבה, וגם על־פי רב הרופא והדאקטיר בעצמו מספק ועצתו חלוקה איך לרפאו וכו', [ועל־כן באמת הזהיר הוא ז"ל להתרחק לגמרי מרופאים ודאקטורים (שיחות הר"ן סימן נ)]. וכן בענין משא ומתן ופרנסה, שעקר הרוח הוא כשיודעין העצה מה לסח ר ומתי למכר וכו'. וכמו שאיתא (תרגום דברים ח, יח): 'ארי הוא יהיב לך עיטא למיקני נכסין' וכו' [הוא נותן לך עצה לקנות נכסים]. (וכמבאר מזה הרבה בדברינו במקום אחר בהלכות סכה הלכה ז' ובמקום אחר), וכן בשארי דברים.

אך עקר הצרה והיסורים מחלקת העצה, הוא בענין התקרבות להשם־יתברך מכל המקומות שנדח לשם בעונותיו הרבים, כי חוץ מזה הכל הבל, ואם ירויח ואם לא ירויח ממון, איך שיהיה - יבלה ימי חייו וישוב אל העפר כשהיה, אבל חלקת העצה בענין קדשת יהדותו, שזה תכליתו הנצחי - זה עקר הצרה הגדולה מהכל, כמובן היטב לכל המסתכל על סופו ותכליתו האחרון. אך כל התקון לכל זה הוא אמונת חכמים, שדיקא על־ידי רבוי המחלקת ישוב בכל פעם בתשובה שלמה על פגם אמונת חכמים, עד שיחזרו ויחשבו בעיניו כל הספרים הקדושים של התורה, ולא ילעיג, חס ושלום, על אחד מהם. ועל־ידי רבוי הספרים הקדושים, בחינת (איוב לא, לה): "וספר כתב איש ריבי", על־ידי־זה יהיו נמתקין כל הדינים שבעולם, וימשיך על עצמו קדשת ראש־השנה של החכמים אמתיים המתאספין יחד בראש־השנה וכו'. ועל־ידי־זה יתתקן הכל - כל הפגמים, כי יחזרו ויאירו ידי הסמיכה בידי הכתיבה וישובו ישראל לארצם לארץ־ישראל, ויחזרו לנו סוד העבור ונזכה לעצה שלמה תמיד, כי המים טהורים הנ"ל, שהם בחינת הספרים הקדושים הנ"ל, יטהרו ישראל מכל הטנופים ומכל הטמאות וכו', בחינת "וזרקתי וכו' וטהרתם מכל טמאותיכם" וכו'. ועל־ידי־זה "ולא יחצו לשתי ממלכות עוד" וכו' (יחזקאל לז, כב), כמו שמבאר שם, עין שם.