# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/34/

וזה בחינת קרבנות הנשיאים שקורין בחנכה. כי כל הקרבנות שלהם היה לתקן פגם חטא העגל, שבשביל זה נבנה המשכן לכפר על זה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה מח, ה), ועקר חטא העגל היה פגם האמונה, שעקרה הוא אמונת חכמים, שלא האמינו במשה שגלה להם אלקותו באותות נוראות כאלה, והאיר בהם אור הדעת והשפעת הנבואה כזאת בשעת מתן תורה, ואף־על־פי־כן התגרה בהם הס"מ (הסמ"ך־מ"ם) כל כך עד שהחטיאם כל כך בעצת הערב רב.

וכן הוא בכל דור, שעקר פגם האמונה, שהוא כלל כל התורה כלה - הוא על־ידי פגם אמונת החכמים האמתיים. כי אם היה מאמין בדברי הצדיקים החכמים באמת - היה מבטל דעתו המבלבלת, ובודאי היה מאמין כראוי, כי אף־על־פי שאינו יכול להבין דרכי ה' והשגת אלקותו, היה סומך על דברי הצדיק שכבר שבר גופו בתכלית וכו'. ועל־כן באמת כתיב (שמות יד, לא): "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", כי עקר שלמות האמונה בה' הוא על־ידי שמאמינים במשה עבדו, שהוא בחינת אמונת חכמים, אבל הבעל דבר מתגרה בזה בכמה תחבולות, והעקר על־ידי המחלקת שמרבה קטגוריא בין התלמידי חכמים, כמו עכשו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (כתובות קיב:). ואין יודעין היכן האמת, על־כן מי שרוצה לחוס על נפשו צריך לשוב על־ידי־זה בעצמו, על־ידי ששומע עצם המחלקת, שיבין מזה שרוצים להרחיקו מהשם־יתברך [וכמו שמבאר במקום אחר על פסוק (משלי טו, לא): "אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" וכו'. עין שם בסימן ה'], עד שישוב בתשובה על־ידי־זה דיקא על פגם אמונת חכמים, עד שיחזרו ויחשבו אצלו כל הספרים הקדושים וכו', כמו שכתוב בהתורה הנ"ל.