# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/4/

כי עכשו בעונותינו הרבים בעמק הגלות הזה שנתארך מאד - ירדנו מאד בעונותינו הרבים, בבחינת (איכה א, ט): "ותרד פלאים", עד אשר "אבדה עצה מבנים" (ירמיה מט, ז), וכמו שצעק דוד על זה, "עד אנה אשית עצות בנפשי" וכו' (תהלים יג, ג), וכתיב: "אבד מנוס ממני וכו'", כי הסטרא־אחרא, שמשם היצר הרע, משתטח ומתפשט על כל אחד מאד מאד לארכו ולרחבו, ובכל מה שרוצה להתקרב להשם־יתברך - מתפשט כנגדו מאד עד שנדמה שכמעט אפס תקוה, חס ושלום, וכמו שכתוב (שם נז, ז): "רשת הכינו לפעמי" וכו', וכמו שכתוב (שם קמב, ד): "בארח זו אהלך טמנו פח לי", שבכל דרך וארח ונתיב שרוצים לילך להתקרב להשם־יתברך טומנים שם פחים ללכדו, חס ושלום, ומחמת זה עצתו חלוקה תמיד - שאינו יודע לתת עצה לנפשו איך למלט נפשו מבאר שחת מטיט היון כזה, וכמו שצעק דוד (שם סט, ג): "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" וכו', והתקון לכל זה שישוב בתשובה על פגם אמונת חכמים, עד שיחזר ויחשבו בעיניו כל ספריהם הקדושים, כי הם מטהרים מכל הטמאות ומכל הטנפת שמשם נמשך חלקת העצה.

כי עקר התקון על־ידי החכמים הגדולים שיודעים סוד העבור, שיודעים לעבר שנים ולקבע חדשים ויכולים לעשות שני ימים ראש־חדש ושני ימים יום טוב, אף־על־פי שלפי דעתנו באחד מהם בודאי אינו יום טוב ולא ראש־חדש, אף־על־פי־כן מסר להם השם־יתברך כח כזה, שהם יכולים לקבע ראש־חדש ויום טוב כרצונם כנ"ל, שבזה תלוי כל קדשת ישראל, כי כל התורה תלויה ביציאת מצרים, שעל זה נקבעו הימים טובים התלויים בראש־חדש שהם זכר ליציאת מצרים, ובפרט מבאר בדברי רבנו ז"ל (בסימן י): שכל שרש התשובה הוא ראש־חדש וכו', עין שם. נמצא, שכל התשובה וכל התורה תלויה בראש־חדש ויום טוב והכל תלוי בהצדיקי אמת שיודעים סוד העבור לקבע ראש־חדש כרצונם עד שבגלות הזה עושים לנו שני ימים ראש־חדש. הלכה ז

ומכל זה רואים גדלת הצדיקים שכל התורה תלויה בהם, ועל־כן כשמאמינים בהם ומתקרבים אליהם - יכולים לשוב ולצאת מכל הדרכים הנבוכים שנתעה בהם, ומכל מיני חלקת העצה שבעולם. כי איך שיעשה ואיך שיתנהג בעבודתו - מכלם יוכל לשוב להשם־יתברך אפלו אם יעבר עליו מה, בבחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך וכו', גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר וכו' (תהלים קלט, ח־יב). כי הצדיק האמת יכול להפך הכל לטובה, יהיה איך שיהיה, ובלבד שיאחז את עצמו בו בכל כחו תמיד כל ימי חייו בכל מה שיעבר עליו, וכמו שרואין בענין קדוש החדש שהוא כלל התורה, שהכל תלוי בהם כנ"ל.