# מו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/46/

וזהו ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה וכו' - זה רמז על כל הבחינות המבארים בתורה הנ"ל, שנתתקנין על־ידי אמונת חכמים, שהם תקון ידי הכתיבה ולבלי להתגרש מארץ־ישראל וסוד העבור וכו'. וזהו ויהי לי שור - זה בחינת כתיבת ספרים קדושים, שכל קדשתם מכתיבת ספר התורה שנכתבת על עורות של שורים, שזה בחינת כתיבת תפלין [כמרמז בהמעשה של שור ושה (ספורי מעשיות מעשה ד')]. ומשם מקבלין ידי הכתיבה שיתחזק כתב יד ישראל וכו' (כמו שמבאר שם). וחמור - זה בחינת (בראשית מט, ד): "יששכר חמור גרם", שהם זכו לסוד העבור, בחינת (דברי הימים-א יב, לג) "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" וכו', כנ"ל (באותיות יד־טו־טז־יח). צאן - זה בחינת ציצית שעושין מצמרם (כמו שכתוב בהמעשה של שור ושה הנ"ל), וזה בחינת בגדים נקיים שנתתקנים על־ידי הציצית, הפך בגדים צואים, שהם בחינת עשנים סרוחים שמבלבלין ומעקמין את המח שבא על־ידי פגם אמונת חכמים (כמו שמבאר שם).

וזה כל הנפנה ונוטל ידיו וכו' (ברכות טו.), כי בתחלה צריכין לפנות לבער המותרות, לבטל העשנים סרוחים הנ"ל שלא יבלבלו את המח וכו'. וזהו ונוטל ידיו - שצריכין לטל ידיו במים שנמשכין מבחינת מים טהורים, שנעשין על־ידי רבוי הספרים שזוכין על־ידי התשובה על פגם אמונת חכמים כנ"ל, כמו שכתוב בהתורה הנ"ל, שמביא שם הפסוק: "וזרקתי עליכם מים טהורים" וכו', ואחר כך לובשין ציצית בחינת בגדים נקיים הנ"ל, הפך הבגדים צואים בחינת העשנים סרוחים הנ"ל. ומניחין תפלין, שנכתבין כדין כתיבת ספר תורה, שזה בחינת תקון ידי הכתיבה, כנ"ל.

וקורא קריאת שמע ומתפלל - קריאת שמע וברכותיה, זה בחינת תקון אמונת חכמים, שעל־ידי־זה עקר קיום האמונה הקדושה שנתתקן על־ידי רבוי הספרים הקדושים של התורה, שמזה מדברים הפרשיות של קריאת שמע שמתחילין באמונת היחוד, שהוא קבלת על מלכות שמים (ברכות יג.). ואחר כך מזהירם (דברים ו, ה): "ואהבת וכו', ושננתם לבניך" - שהוא ללמד עם בניו ותלמידיו שנקראים גם כן בנים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ספרי שם). וכן בפרשה שניה (דברים יא, יג): "והיה אם שמע", שהוא קבלת על מצות מזהירם: "ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם". וכן בברכת 'אהבת עולם' מבקשין שנזכה ללמד וללמד, שכל זה הוא בחינת אמונת חכמים שלומדים עם תלמידיהם בישיבתם, שעל־ידי־זה נתרבין ספרים קדושים, שעל־ידי־זה נשלמת התורה ונמתקין כל הדינים על־ידי בחינת קדשי קדשים וכו' (כמו שמבאר שם). וזהו בחינת התפלה שמתפללין אחר כך, שאז נכנסין בהיכל וקדשי קדשים, כמו שכתוב בכונות (פרי־עץ־חיים, שער העמידה פרק א-ג) על התחלת התפלה "ה' שפתי תפתח", שעל־ידי־זה עקר המתקת כל הדינים, כי עקר המתקת הדינים הוא על־ידי התפלה, כידוע.

ונחזר אל פסוק ויהי לי שור וכו' הנ"ל. וזהו ועבד ושפחה - זה בחינת שכבר כבש בחינת העבד והשפחה שיהיו כבושים תחת יד רבם, שזהו ההפך מגרוש ארץ־ישראל, שבא על־ידי שליטת העכו"ם שנאמר עליהם (משלי ל, כב): תחת עבד כי ימלוך (שם ל, כג): "ושפחה כי תירש גברתה". אבל יעקב בגדל צדקתו על־ידי רבוי התורה שעסק, עד שנתחדשו על ידו ספרים הרבה, על־ידי־זה כבש בחינת העבד והשפחה, שהם שליטת העכו"ם הרוצים לגרש מארץ־ישראל, שכל כחם על־ידי פגם אמונת חכמים כנ"ל, כי יעקב תקן כל זה, כנ"ל.