# מז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/47/

וזה וישב יעקב וכו' - 'שבקש לישב בשלוה', כי סבר, מאחר שכבר הכניע בחינת לבן ועשו ונצול מהם, שהם עקר בחינת החולקים, מעתה ישב בשלוה. אבל 'קפץ עליו רגזו של יוסף' - שהוא בחינת מחלקת שבין ישראל ובין הצדיקים בעצמם, שזהו בחינת מחלקת של השבטים על יוסף הצדיק. כי בענין המחלקת על הצדיק יש כמה בחינות, כי יש מחלקת מגלות העכו"ם וממתנגדים רשעים וכו', אבל יש גם מחלקת שבין הכשרים והצדיקים בעצמם שהבעל־דבר מתגרה בנכלי ערמימותיו ומרבה מחלקת ביניהם, שעל־ידי־זה חוזרים ונפגמים כל הפגמים שעקרם הוא חלקת העצה, שזה נמשך מהמחלקת שבין השבטים עם יוסף, שעל־ידי־זה גרמו חלקת מלכות בית דוד על־ידי ירבעם בן נבט, שחטא והחטיא את הרבים (אבות ה, יח), שעל־ידי־זה כל הצרות וכל הגליות של ישראל, כמובן בהתורה הנ"ל, שמביא פסוק "ולא יחצו לשתי ממלכות עוד" לענין שלמות העצה כי הם בחינה אחת. כי קלקול העצה שנחצית לשתים הוא על־ידי פגם אמונת חכמים שנפגם על־ידי המחלקת, שהוא בחינת חלקת מלכות בית דוד שנחלקה על־ידי המחלקת שבין השבטים עם יוסף, כמובא בדברי רבותינו ז"ל.