# מט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/49/

וזה בחינת החלום השני שהוא והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי - זה בחינת סוד העבור (עין פרקי דרבי אליעזר ח), שהשיג על־ידי תקון אמונת חכמים, כנ"ל. כי עקר סוד העבור הוא בענין תהלוכות הגלגלים, שהם השמש והירח והכוכבים, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל. על־כן ספר להם כל זה, כדי שיבינו שזכה לקבל חכמת אביו שהוא בחינת רבוי הספרים הקדושים שהם בחינת תקון אמונת חכמים, שעל־ידי־זה הוא תקון המאכלים וכו', שעל־ידי־זה זוכין לסוד העבור כמו שמבאר שם. אבל הם לא האמינו לו, ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו. וכל זה הוא בחינת המחלקת שבין הצדיקים ובין הכשרים קצת, והעקר מחמת שהכל רוצים שיבינו מיד כל דרכי הצדיק והשגותיו, כי אם היו הכל רואים ומבינים מה שהשיג הצדיק, אפלו חלק אחד מאלף, היו בודאי כלם כרוכים אחריו והיו מתקרבים אליו בכל נפשם ומאדם, אך הצדיק מתנהג בחכמה בשביל הבחירה, ומעלים עצמו ומסתיר עצמו מהעולם רק מגלה להם מעט מזעיר, באפן שידעו ויבינו שהסוד אצלו, וכמו שכתב שם על ענין סוד העבור שהוא כלל התורה, שיש בזה חכמה שיכולין לגלות להם מה שמגלין, ואף־על־פי־כן יהיה הסוד נשאר אצלו וכו', שזהו בחינת (דברים ד, ו): "כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" דיקא וכו' (ועין שבת עה.), רק על־ידי שמגלין להם יבינו שהסוד אצלו.

ועל־ידי־זה יש להם בחירה. כי בודאי אם ירצו באמת לאמתו - יכולין להבין מרחוק, על־ידי־זה שכבר גלה להם שבודאי יודע עוד מה שיודע באפן שיתקנם לנצח, אך "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו' (משלי יח, ב), וכן מתנהג הצדיק בכל השגותיו, עד שבאמת מתקרבים החפצים באמת. אבל יש שמרבים להקשות קשיות עליו, כי רוצים להבין הכל, ואפלו צדיקים מתגרה בהם הבעל דבר ומכניס בלבם קשיות עליו. כי בהתלמידי חכמים והצדיקים מתגרה ביותר (סכה נב.), שיחלקו עליו מחמת שעליהם מסתכלים הרבה מישראל, ובאמת יש בזה נסתרות הרבה בענין המחלקת שבין הצדיקים בעצמם, כמו שמבאר על פסוק (משלי טו, לא): "אזן שמעת תוכחת חיים" וכו' (כמו שמבאר בסימן ה' לקוטי חלק א', ומובא לעיל באות לד).

וזה בחינת המחלקת שבין השבטים על יוסף, שהוא גלה להם חלומותיו, כדי שיבינו מרחוק עצם גדלתו, והם הוסיפו שנוא אותו על חלומותיו וכו', וכן מתנהג עכשו וכנ"ל. אבל "עצת ה' לעולם תעמד" (תהלים לג, יא), כי דיקא על־ידי־זה סבב ה' יתברך, שירד יוסף למצרים וכו', עד ששבו בתשובה השבטים על מכירתו, ואמרו (בראשית מב, כא): "אבל אשמים אנחנו" וכו', ובאו והשתחוו אליו ואמרו אליו (שם נ, יז): "שא נא לפשע עבדי אלקי אביך", שכל זה הוא בחינת תשובה על פגם אמונת חכמים, שעל־ידי־זה נתרבין ספרים קדושים וכו', שזהו בחינת כלל כל התורה הקדושה שנתן לנו משה ביציאת מצרים, שנסתבב הכל על־ידי מכירת יוסף שהוא בחינת מחלקת וכו', שזהו בחינת "וספר כתב איש ריבי", שדיקא על־ידי המחלקת נעשה ספר וכו' כנ"ל. כי כל ספר התורה הקדושה שכלולה מכל הספרים נתנה על־ידי יציאת מצרים, שהיה על־ידי המחלקת של השבטים עם יוסף, שזהו בחינת (בראשית לז, יד): "וישלחהו מעמק חברון" - מעצה עמקה של הצדיק הקבור בחברון וכו' (סוטה יא.). כי בודאי הוא עצה עמקה מאד, שדיקא על־ידי־זה ירדו ישראל למצרים ויצאו משם בזכות יוסף, שעל־ידי־זה נתנה התורה שהוא כלל הספרים הקדושים, שכל זה הוא בחינת "וספר כתב איש ריבי" וכו', כנ"ל.