# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/5/

וזה שסמוך להפסוקים הנ"ל שהם: אם אסק שמים ואציעה שאול וכו' הנ"ל אשא כנפי שחר וכו' כנ"ל, נסמך להם (פסוק יד): אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד - כי בודאי הוא נוראות ונפלאות פלאי פלאות שאי אפשר להבין, כי נפשי יודעת מאד מה שעובר עלי, שלא היה אפשר להתקים לולא כח הצדיקים הגדולים האוחזים בידי בעצתם העמקות, שעל־ידי־זה מתחזקים בכל הדרכים והעצות שבעולם בבחינת אם אסק שמים וכו' ואציעה שאול הנך וכו'.

וזהו (פסוק טז): גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו - זה בחינת רבוי הספרים הקדושים שכלם כלולים בספרו יתברך, שהוא ספר התורה הקדושה שנשלמת על־ידי רבוי הספרים, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לעצה טובה בכל מקום שהוא כנ"ל, כי נמתקין כל הדינין, כי נכללין בבחינת קדשי קדשים וכו'.

וזהו ימים יצרו ולא אחד בהם, ודרשו רבותינו ז"ל (תנא־דבי־אליהו רבה, פרק א) - 'זה יום־הכפורים', כי ביום־כפור אז נכללין הכל בבחינת קדשי קדשים, שלשם נכנס הכהן הגדול בשביל כל ישראל עם קטרת סמים דקה מן הדקה, לכפר על כלם, שכל זה הוא בחינה הנ"ל, שנכללין בבחינת קדשי קדשים על־ידי אמונת חכמים אמתיים שזוכין על־ידי רבוי הספרים הקדושים וכו' כנ"ל, כמו שכתב רבנו ז"ל.

וזהו (פסוק יז): ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם - שנאמר על הצדיקים הקדושים האמתיים (סנהדרין לח:), הינו כנ"ל, שכל זה התקון הוא על־ידי הצדיקים הקדושים שזוכין להאמין בהם, על־ידי שנחשבין אצלו כל הספרים הקדושים, כמו שמבאר שם, וכנ"ל.