# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/6/

ולבאר יותר ענין התורה "חדי רבי שמעון" הנ"ל, לקשר יותר מה שכתוב שם - שעל־ידי האמונת חכמים, שעל־ידי־זה נתרבין ספרים וכו', על־ידי־זה נתתקן כל הפגמים שכתב שם תחלה בענין ידי הסמיכה וידי הכתיבה וסוד העבור וחלקת העצה וכו', שהכל נתתקן על־ידי רבוי הספרים קדושים שנתרבין על־ידי אמונת חכמים כנ"ל - כי בדורות הראשונים לא היו כותבין כלל תורה־שבעל־פה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (גטין ס:): 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכתב' וכו', כי אי אפשר לכתב כל פרטי הסברות והחלוקים שיש אפלו בדיני אסור והתר, ובפרט בדיני ממונות, מכל שכן בענין קיום התורה וכו', על־כן היתה התורה נמסרת רק בעל פה שהוא על־ידי הסמיכה שסמכו זה לזה, וכלם הכרחו לקבל מהרבי הראשון שהוא המסמיך הראשון, שהוא משה רבנו שהסמיך את יהושע וכו'. כי עקר הסמיכה הוא בשביל תורה־שבעל־פה, כי על־ידי הסמיכה בידיו המשיך בו חכמתו העמקה מאד בבחינת (דברים לד, ט): "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו".

[וזהו בעצמו בחינת מלוי פגימת הלבנה, כי פני יהושע כפני לבנה וכו' (בבא בתרא עה.)]. ועקר החכמה שצריך לקבל לתת עצה בכל פרטי הדינים והסברות שיש בהתורה־שבעל־פה שהיא שלמות תורה־שבכתב, ובפרט בענין הנהגת העולם הכפופים תחתיו, שידע איך להנהיג את כל אחד בכל עת בכל מה שעובר עליו, שזהו בחינת "איש אשר רוח בו" (במדבר כז, יח) - שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד (ספרי פנחס ט). והעקר בעבודת ה', ובפרט לקרב הרחוקים מאד מאד, שאפלו כשמתקרבים עובר עליהם מה שעובר וכו'. וכן נמסרה התורה מדור לדור מיהושע לזקנים וכו' עד אנשי כנסת הגדולה וכו', שכל זה בחינת הסמיכה שהיה אז שלא היה רשאי להיות רבי ומנהיג כי אם על־ידי הסמיכה, ומשם קבלו ידי הכתיבה, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל. כי גם תורה־שבכתב בעצמה, כל שלמותה על־ידי תורה־שבעל־פה שנמשכת על־ידי הסמיכה כנ"ל, על־כן משם קבלו גם ידי הכתיבה בכל המשפטים שבין ישראל שהכל יתקים על־ידי כתיבת ישראל, ועל־ידי־זה זכו לקדשת ארץ־ישראל, כמו שכתוב שם, שעל־ידי 'ידי הכתיבה' נתקדש האויר בקדשת ארץ־ישראל, ועל־ידי־זה זכו לסוד העבור, כמו שמבאר שם, שזהו בחינת קדשת ראש־חדש.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (ילקוט בא קפז; רש"י בראשית א, א): 'לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם שהוא מצוה הראשונה שנצטוו ישראל וכו'. ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהלים קיא, ו): "כח מעשיו" וכו'. כדי שיוכלו ישראל לכבש ארץ־ישראל'. ולכאורה קשה עדין, אם כל מה שספר מעשה בראשית וכו' הכל היה בשביל כבישת ארץ־ישראל, למה פתח בזה תחלה? היה לו להתחיל במצוה ראשונה 'החדש הזה לכם', ואחר כך היה מספר מעשה בראשית, שהוא בשביל כבישת ארץ־ישראל, כי הלא לא כבשו ארץ־ישראל עד אחר מתן־תורה, ולמה פתח בבראשית תחלה קדם "החדש" וכו'?! אך על־פי הנ"ל, כי כל קדשת החדש, שהוא בחינת סוד העבור, אי אפשר לקבל כי אם על־ידי קדשת ארץ־ישראל, על־כן הכרח להתחיל תחלה בראשית, שעל־ידי־זה נתגלה קדשת ארץ־ישראל ואחר כך התחיל מצוה ראשונה, שהוא קדוש החדש, שהוא בחינת סוד העבור שאי אפשר לגלות כי אם על־ידי קדשת ארץ־ישראל כנ"ל, והוא מצוה ראשונה, כי בה תלויים כל המועדים וכל התורה כלה, שהכל בשביל לתקן פגימת הלבנה על־ידי סוד העבור, כמובן בספרי קדש הרבה בזה, וכנ"ל.