# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/7/

ואז כשהיתה הסמיכה וכל התקונים הנ"ל, היו יודעין לתת עצה לנפשם על־ידי החכמים האמתיים הנסמכים, שעקר הסמיכה הוא בשביל זה כנ"ל, אבל עכשו בעונותינו הרבים שנפגם כל זה, כי אין לנו סמיכה זה כמה וכמה דורות (טור חשן־משפט סימן א), ובכל דור ודור של אריכת הגלות סומכים מעצמם מנהיגים הנקראים בשם 'רבי' - שאינם הגונים, שעל־ידי־זה נתקלקל כל הנ"ל, ועל־כן באמת אין יכולין לתת עצה לנפשו כנ"ל, והעקר בענין קיום התורה של הרחוקים החפצים לשוב וכו' כנ"ל, על־כן כל התקון על־ידי רבוי הספרים שנתחברין בכל דור שהתירו חכמינו ז"ל לכתב משום (תהלים קיט, קכו): "עת לעשות לה' הפרו תורתך", 'הפרו תורתך' דיקא, שבשביל אותן שהפרו תורתך וחטאו כמו שחטאו, וצריכים להוציאם מטיט היון וכו' (שם מ, ג), שנפלו לשם, שצריכין להאיר בהם עצות עמקות מאד וכו', על־כן בשבילם התירו לכתב תורה־שבעל־פה, שעל־ידי־זה נתרבין ספרים קדושים הרבה בכל דור, שבהם נמשך קדשת ידי הסמיכה, כי עתה שאין לנו סמיכה, אף־על־פי־כן לא אבדה תקותנו, כי החכמים הקדושים האמתיים ממשיכין בחינת ידי הסמיכה בידי הכתיבה, הינו בכתיבת ספרים הקדושים שכותבין, שעל־ידי־זה נתקדש האויר בקדשת ארץ־ישראל. ועל־ידי־זה נמשך בחינת קדשת סוד העבור, שהוא סוד קדשת ראש־חדש, שהוא שרש התשובה, כנ"ל.

ועל־ידי־זה זוכין גם עתה לעצה שלמה כנ"ל, על־כן מי שרוצה באמת לחשב על תכליתו הנצחי שלא יאבד בחטאיו וכו', כמו שיודע בנפשו מה שנעשה עמו, ואין לו תחבולה ועצה לצאת כנ"ל, כי היה מרצה להתקרב לחכמי אמת שיודעים עצות עמקות להוציאו, אבל אינו יודע היכן הם מרבוי תבערת המחלקת הגדולה, שנתרבה עתה קטגוריא גדולה מאד בין התלמידי חכמים וכו', על־כן כל תקונו על־ידי רבוי הספרים הקדושים, שדיקא על־ידי־זה בעצמו ששומע גדל המחלקת - ישים על לבו לשוב בתשובה על פגם אמונת חכמים, שמשם כל המחלקת, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל, ובכל פעם שישוב על זה - יחזרו ויחשבו אצלו כל הספרים הקדושים, מכל שכן וכל שכן שיזהר בנפשו שלא להלעיג, חס ושלום, על שום אחד מהם שלא יהיה נדון בצואה רותחת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ערובין כא:), וכמו שכתוב בהתורה הנ"ל, וכשיחשבו בעיניו כל הספרים - יוכל למצא בהספרים הקדושים עצות אמתיות לנפשו בכל המקום אשר הוא שם כנ"ל, כי על־ידי רבוי הספרים הקדושים נתתקן, הכל כנ"ל.

וכבר מבאר בדברינו בזה במקום אחר, אשר רק מהספרים שנתיסדו על־פי חכמות חיצוניות שהם אריסטו, ימח שמו, וחבריו, מהם צריכין להתרחק כמטחוי קשת, אפלו אם חברם גדולי ישראל, כמבאר בכמה ספרים (עין של"ה שבועות, נר־מצוה) ובדברינו - גדל האזהרה להתרחק מהם, כי לא באלה חלק יעקב וכו' (ירמיה י, טז), כמו שמבאר במקום אחר (חיי־מוהר"ן, סימנים תז־תיב, שיחות־הר"ן, סימנים ה, לב, ועוד). אבל כל הספרים שנתיסדו על־פי דברי רבותינו ז"ל בתלמוד, ופוסקים וספרי מוסר שנתיסדו עליהם ועל דברי הזהר הקדוש והאר"י ז"ל, בהם צריכין להתדבק ולקים 'הפך בהם והפך בהם' (אבות ה). ועל־כל־פנים יאמין בהם, מכל שכן וכל שכן שלא ילעיג עליהם, חס ושלום, וכשיתגבר לעסק בהם - בודאי יזכה למצא עצות לנפשו תמיד, כי בחינת 'ידי הסמיכה', שמשם כל העצות האמתיות, גנוזים בספריהם הקדושים, כנ"ל. ועל־פי כל זה תוכל להבין קצת קשר כל התורה הנ"ל היטב, ותוכל לקבל משם הצלה לנפשך בכל עת אם תרצה באמת לאמתו.