# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1274/67/9/

ועקר התקון הוא בראש־השנה, שאז הוא ראש־השנה וראש־חדש ביום אחד, כי שנה וחדש הם בחינת חמה ולבנה, ואז בראש־השנה נכללין יחד, בבחינת 'זכרון אחד עולה לכאן ולכאן', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ערובין מ:), שזהו בחינת (תהלים פא, ד): "תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו", כמו שדרשו רבותינו ז"ל (ראש־השנה ח:): 'איזהו חג שהחדש מתכסה בו' וכו', כי אז בראש־השנה עקר התשובה, כי הוא יום ראשון לעשרת־ימי־תשובה, ועקר התשובה הוא על פגם אמונת חכמים שבזה תלוי כל התורה כנ"ל [וכמו שמבאר במקום אחר (בהלכות שבת, הלכה ו)]. ועל־ידי התשובה נתרבין הספרים הקדושים כנ"ל, שעל־ידי־זה נכלל חמה ולבנה יחד, בחינת תורה־שבכתב ותורה שבעל־פה, כנ"ל. ועל־כן נקרא הדין והמשפט של ראש־השנה שדנין ושופטין את כל אחד ואחד בשם כתיבת ספרים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש־השנה טז:): 'שלשה ספרים נפתחין בראש־השנה' - 'ספרים' דיקא, כי הדין והמשפט היא כפי מה שכל אחד שב בתשובה על אמונת חכמים, שעל־ידי־זה נתרבין הספרים, כנ"ל.

ועל־כן הם שלשה ספרים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם): צדיקים נכתבין לאלתר לחיים, רשעים לאלתר למיתה, בינונים תלויים ועומדים עד יום־כפור, ולמדו מפסוק (תהלים סט, כח): "ימחו מספר חיים" וכו', כי 'צדיקים' - הם התלמידי חכמים האמתיים העוסקים בתורה באמת ועוסקין להרבות ספרים קדושים בעולם, שזה עקר התקון, ועל־כן הם נכתבין בודאי לאלתר לחיי עולם לנצח.

'רשעים' - הם המלעיגים על רבוי הספרים ומתלוצצים מהם והם אצלם למותר, הם נדונים לאלתר למיתה, כי הם נדונים ביגיעת בשר בצואה רותחת, שמשם עקר המיתה שנגזרה על־ידי אכילת עץ הדעת טוב ורע וכו'. וכמו שכתוב מזה במקום אחר.

'בינונים' - הם שהתחילו לשוב על פגם אמונת חכמים, אבל עדין לא שבו בתשובה שלמה ולא תקנו עדין פגם אמונת חכמים כראוי, הם תלויים ועומדים עד יום־כפור, כי אז ביום־כפור אז גמר התקון הנ"ל, כמובן בתורה הנ"ל שכתב שם, שעל־ידי ששבין בתשובה על פגם אמונת חכמים, על־ידי־זה נחשבין בעיניו הספרים שמתחלה היו בעיניו כלא, וכן בכל פעם על־ידי כל תשובה ותשובה נחשב בעיניו יותר עוד ספר וכו', שעל־ידי־זה נשלם תורה־שבכתב ונכללת בבחינת לוחות האבן, בחינת אבן שתיה קדשי־קדשים וכו', עין שם, שזהו בחינת יום־כפור, שאז נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים, לבית קדשי קדשים, להאבן שתיה, ששם עמדו לוחות האבן (יומא נג:). ועל־כן הבינונים תלויים ועומדים עד יום־כפור, שאז גמר התקון הזה, כנ"ל, על־כן הם תלויים ועומדים מראש־השנה עד יום־כפור אם ישובו בכל פעם ויחשבו בעיניהם הספרים - אז יזכו ביום־כפור לגמר חתימה טובה, כי אז ביום־כפור עקר שלמות תקון זה, כי אז נכנס הכהן הגדול לבית קדשי קדשים להאבן שתיה, על־ידי הכח של תשובת ישראל, שעל־ידי־זה נתרבו הספרים הקדושים, שעל־ידי־זה נכללת התורה בבחינת אבן שתיה וכו', כנ"ל.