# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/63/3/

וזה בחינת מה שאיתא בכונות (פרי־עץ־חיים, שופר פרק ד), שתקיעה אחרונה הוא להמשיך המחין לפנים. כי על־ידי שברים תרועה, שהם בחינת תשובה כנ"ל, על־ידי־זה נתוסף לו דעת והכרה בגדלתו יתברך כנ"ל. וזה בחינת תקיעה אחרונה - שנכנסין המחין, הינו שנתוסף לו דעת כנ"ל, שזוכין לזה על־ידי התעוררות התשובה שיש בשעת תקיעת שופר, שזה בחינת שברים תרועה כנ"ל. ועל־ידי־זה זוכין להבנה יתרה כנ"ל. וזה בחינת תקיעה אחרונה, בחינת כניסת המחין לפנים כנ"ל, ועל־ידי־זה נמשך בושה ויראה, וזה בחינת "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" וכו', בחינת תקיעה אחרונה, כנ"ל.