# הלכה ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/64/

ענין ראש־השנה, ותקיעת שופר, ועשרת־ימי־תשובה, ויום־הכפורים, וסכה, ולולב.

על־פי המאמר "ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע ואצונו" וכו' (סימן ו), עין שם כל המאמר כלו היטב מראשו לסופו.

ובקצור, כי אי אפשר לזכות לכבוד אלקי אלא על־ידי תשובה, שהוא בחינת כתר, בחינת 'הבא לטהר מסיעין לו' - אומרים לו המתן' (יומא לח:), בחינת 'אהיה - 'אנא זמין למהוי' וכו'. ועקר התשובה כשישמע בזיונו ידם וישתק, כי קדם התשובה הוא בחינת אחורי פני אהיה גימטריא 'דם', ועל־כן באים עליו בזיונות ושפיכות דמים. והתקון לזה שיהפך 'דם' ל'דום'. בחינת (תהלים לז, ז): "דום לה' והתחולל לו" – 'והוא יפיל לך חללים' (גטין ז.), שנכנע הדם שבחלל השמאלי, כי קדם התשובה הדם שבחלל השמאלי בתקפו, ועל־כן באין עליו בזיונות ושפיכות דמים, ועל־כן כשמקים "דם לה'" וכו', על־ידי־זה 'והוא יפיל לך חללים', שנכנע הדם שבחלל השמאלי וכו',

וצריך לעשות תשובה על תשובה, כי "מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי" (משלי כ, ט), כי אפלו בשעה שאומר: חטאתי וכו' גם זה אי אפשר לומר בבר לבב בלי פניה, ואפלו מי שזכה לעשות תשובה שלמה, אף־על־פי־כן צריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה, שהיא בבחינת גשמיות כנגד ההשגה שמשיג אחר־כך. וזה בחינת (זכריה יד, ו): "והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון" - אור שהוא יקר בעולם הזה וכו'. וזה בחינת (תהלים נ, כג): "זבח תודה יכבדנני" וכו'. וצריך להיות בקי בהלכה - בחינת עייל ונפיק, בחינת 'רצוא ושוב', בחינת "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך" וכו', (עין שם היטב). ועל־ידי־זה נעשה 'אדם לשבת על הכסא', כי על־ידי הדמימה והשתיקה נעשה בחינת נקדה התחתונה שתחת הוא"ו שבאלף, ועל־ידי התשובה, שהוא בחינת אהיה, בחינת כתר וכו', נעשה בחינת נקדה העליונה, שהוא בחינת 'כסא' דמתכסיא לעלא מוא"ו שבאלף, שהוא בחינת 'במפלא ממך אל תדרש', והוא"ו שבאלף הוא בחינת רקיע, שמים, אש ומים כלליות הגונין, וזה נעשה על־ידי הבושה - שמשתנה פניו לכמה גונין, ואז נעשה בחינת אלף כנ"ל ונעשה אדם, בחינת א' דם. ונעשה 'אדם לשבת על הכסא', בחינת (יחזקאל א): "ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" וכו', ואז נעשה יחוד בין חמה ללבנה, בין משה ליהושע, כי משה בחינת חמה זה בחינת נקדה העליונה ויהושע בחינת לבנה, בחינת נקדה התחתונה. והוא"ו זה בחינת האהל וכו' וכו', (עין שם כל זה היטב). וזה בחינת 'שלש מצות שנצטוו ישראל, להכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה' וכו' (סנהדרין כ:), עין ש ם.