# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/64/10/

ועל־כן סכה פטור ממזוזה (יורה דעה, סימן רפו, סעיף יא), כי המזוזה קובעין בפתח מחמת שסמוך לחוץ ודרך שם נכנסין מן החוץ אל הבית, על־כן צריכין שם מזוזה כדי שלא יתגברו, חס ושלום, החיצונים השוכנים בחוץ, ולא יהיה להם שום אחיזה ושליטה בבית, חס ושלום (עין לקוטי תורה להאריז"ל, פרשת בראשית), אבל על־ידי מצות סכה, שעל־ידי־זה מבררין מקומות החיצונים ומכניעין הסטרא־אחרא והחיצונים במקומן, ואז אין להם שום שליטה אפלו בחוץ, שזה עקר בחינת סכה שיוצאין מן הבית לחוץ לישב בסכה - כדי להכניעם ולגרשם אפלו בחוץ, ועל־כן אין צריכים שם מזוזה כלל, כי כבר נכנעו ונתגרשו לגמרי אפלו בחוץ על־ידי בחינת סכה וכו', כנ"ל.

וזה שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (בסימן רסו), שעל־ידי מצות סכה יכולין לעסק בבנין בית ולא יזיק לו כלל, כי עקר ההזק, חס ושלום, שיכול להגיע חס ושלום, למי שעוסק בבנין - הוא מחמת שמגרשם ממקומם, כי בתחלה כשלא היה שם בנין בית היה מקום הפקר והיו יכולים להתאחז שם, ועכשיו כשבונין שם בית - הם מתגרשים משם, ועל־ידי־זה הם מתגרים בו, חס ושלום, ועל־ידי־זה יכול להגיע לו הזק, חס ושלום, אבל על־ידי מצות סכה, שעל־ידי־זה מכניעים החיצונים לגמרי, ואין להם עוד שום שליטה ואחיזה כלל אפלו בחוץ כנ"ל, ועל־כן על־ידי־זה יכולים לעסק בבנין ואינו מזיק כלל, כי אין להחיצונים עוד שליטה כלל אפלו בחוץ, כי נתגרשו ונתבטלו לגמרי על־ידי מצות סכה, כנ"ל. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן:
