# הלכה ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/65/

ענין תקיעות שופר בראש־השנה

על־פי הראשי־פרקים שמצאנו מכתב יד רבנו ז"ל מאיזה תורה נפלאה המתחילין: "הקל קול יעקב" (בראשית כז, כב) - כרוז. עשו. "וישא קולו" (שם כז, כח). יצחק זמן קוף צדיק ישנים וכו', "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו" (דברים ד, ל). "יצחק בן אברהם" (בראשית כה, יט). זמן נתאחד, "אברהם אהבי" (ישעיה מא, ח). "בעיניו כימים אחדים באהבתו" (בראשית כט, כ). "ושאר ישוב בנך" (ישעיה ז, ג). "אם תשוב ואשיבך לפני תעמד" (ירמיה טו, יט), "כי בא השמש" (בראשית כח, יא). נתקצר הזמן וכו'. עין שם כל הענין הזה היטב היטב עד סופו (בסימן עט בלקוטי תנינא):

ולכאורה אי אפשר להבין שם כלל, אך אחר העיון קצת, יש להוציא משם איזה הקדמות קצת, אשר להם כון רבנו ז"ל בודאי, כמבאר להמעין [חוץ שאר ענינים והקדמות שיש שם אשר קשה לעמד עליהם], והוא, כי כונתו שם שעל־ידי תשובה זוכין לבחינת התאחדות הזמן - שהזמן נתאחד ונתקצר, שזהו בחינת למעלה מהזמן. וכן מבאר בספר אלף־בית השני (ספר המדות אות 'תשובה' סימן א): שיום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן, ומעלה כל הימים למעלה מהזמן, וכן יום־הכפורים הוא למעלה מהזמן, וזהו כונתו כאן. ועל־ידי־זה שזוכה על־ידי תשובה לבחינת למעלה מהזמן, על־ידי־זה שומע הקול דקדשה בחינת (בראשית כז, כב): "הקל קול יעקב", וזה מבאר שם ברב הענינים הנכתבים שם, עין שם היטב ותמצאם:

ולדגמא אבאר מה שהעתקתי למעלה, וממנו תקיש אל השאר. הקל קול יעקב - כרוז. עשו, "וישא קולו" - הינו על־ידי שזוכין לשמע בחינת "הקל קול יעקב" על־ידי־זה נכנע קול עשו. וזה נעשה על־ידי תשובה, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת למעלה מהזמן כנ"ל, וזה יצחק - זמן קוף צדיק ישנים - הינו שיצחק הוא בחינת זמן, כי 'יצחק' - אותיות 'קץ חי'. ואיתא שאותיות 'קוף צדיק' הם בחינת 'ישנים' וכו', שזהו בחינת זמן. "יצחק בן אברהם" - זמן נתאחד, הינו בחינת התאחדות הזמן, בחינת למעלה מהזמן שזוכין על־ידי התשובה, וזה בחינת "יצחק בן אברהם" כדמפרש ואזיל, "אברהם אהבי", בעיניו כימים אחדים באהבתו - הינו אברהם הוא בבחינת למעלה מהזמן, כי אברהם הוא בחינת אהבה, בחינת "אברהם אהבי", ואהבה היא בחינת התאחדות הזמן, כמו שכתוב: "בעיניו כימים אחדים באהבתו", ובן - הוא בחינת תשובה, כמו שכתוב: "ושאר ישוב בנך", שעל־ידי־זה זוכין לבחינת למעלה מהזמן, בחינת "אם תשוב ואשיבך לפני תעמד", שהוא בחינת למעלה מהזמן. נמצא, שיצחק בן אברהם מרמז, שהזמן, שהוא בחינת יצחק, נתאחד ועולה לבחינת למעלה מהזמן, שהוא בחינת "אברהם אהבי" וכו', כנ"ל - על־ידי התשובה, שהוא בחינת בן, בחינת "ושאר ישוב בנך", כנ"ל. ועל־ידי־זה נשמע "הקל קול יעקב" כנ"ל, כמבאר שם בסוף הענין.

"וישמע יתרו" (שמות יח, א), 'קריעת־ים־סוף ומלחמת עמלק', 'קריעת־ים־סוף' - זהו בטול הזמנים. "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם" (שם יד, כד). 'עמוד אש' - זה לילה. 'וענן' - זה יום, והקדוש־ברוך־הוא ערבבם ובטל הזמנים. 'מלחמת עמלק' - זהו תשובה. "משה אהרן וחור" (שם יז, י) פרש רש"י: 'בתענית היו שרויים'. על־ידי־זה "וישמע יתרו" - שמע הקול, הינו על־ידי קריעת־ים־סוף ומלחמת עמלק, שהוא בחינת בטול הזמנים על־ידי תשובה, על־ידי־זה "וישמע יתרו" – על ידי זה שמע הקול, כי קריעת־ים־סוף הוא בחינת בטול הזמנים, כי בקריעת־ים־סוף נאמר: "וישקף ה' בעמוד אש וענן ויהם", דהינו שערבב השם־יתברך הזמנים, כי עמוד אש זהו לילה, וענן זה יום, והקדוש־ברוך־הוא ערבבם ובטל הזמנים כנ"ל. מלחמת עמלק - זה תשובה, כי שם עלו משה אהרן וחור, ופרש רש"י, בתענית היו שרויים - הינו תשובה. ועל־ידי־זה, על־ידי בטול הזמנים, על־ידי תשובה, על־ידי־זה "וישמע יתרו" (שמות יח, א) - שמע הקול. ועל דרך זה תביט ותעין בשאר הענינים המבארים שם על דרך זה כנ"ל, ותוכל להבין שם קצת אם תעין היטב, אפס קצהו תראה ותבין קצת - לא כלו: