# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/65/5/

ועל־כן תוקעין בשופר שהוא קרן של בהמה, כי עקר הזמן הוא בבחינת בהמה - שהוא חסרון הדעת, כי הבהמה אין לה דעת כי אם כח המדמה, שהוא בחינת שנה, שאז הוא רק כח המדמה, ושם עקר הזמן כנ"ל. ועל־כן כל הבהמות והחיות והעופות וכל העולם, הכל נברא קדם להאדם בששת ימי המעשה. והאדם נברא אחריהם בסוף ששת ימי המעשה, כי הוא רחוק מהזמן יותר מכלם וקרוב ביותר לבחינת למעלה מהזמן, שהוא בחינת שבת, כי שבת הוא בחינת תשובה (סימן ו), בחינת עולם־הבא, בחינת "ושבת עד ה' אלקיך" - שהוא בחינת למעלה מהזמן, בחינת 'וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים' (תפלת ערבית לשבת), ששבת קדש הוא מברך ומקדש מכל הימים והזמנים, כי הוא בבחינת למעלה מהזמן, וששת ימי המעשה הם בבחינת זמן, כי הם בבחינת עולם הזה, בחינת 'היום לעשותם' (דברים ז, יא) - ששם עקר הזמן, ועל־כן הכל נברא תחלה בששת ימי המעשה קדם להאדם, כי האדם הוא בר־דעת - שזה גדר האדם, ועל־כן הוא רחוק מהזמן ביותר מכל הבריות, ועל־כן נברא בסוף הזמן ממש, דהינו ביום הששי - כדי שיכנס לשבת מיד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, הינו כדי שיכנס תכף לבחינת למעלה מהזמן שהוא שבת, כי זה עקר בריאת האדם בזה העולם - שיקשר תחתון בעליון, שיקשר ויעלה בחינת הזמן לבחינת למעלה מהזמן. נמצא, שעקר הזמן הוא בבחינת בהמיות, בחינת העדר הדעת, בחינת שנה, ועל־כן תוקעין בקרן בהמה דיקא.

כי זה העקר - לברר ולהעלות תקף אחיזת הזמן לבחינת למעלה מהזמן, עד שמתוך קרן בהמה שהוא בחינת העדר הדעת, בחינת זמן, משם דיקא יהיה נשמע הקול דקדשה, בחינת קול יעקב, שהוא בחינת קול שופר, שזה הקול אינו נשמע כי אם בבחינת למעלה מהזמן כנ"ל, ועכשיו נשמע זה הקול מתוך השופר - מקרן בהמה דיקא, כי זה העקר - להעלות תקף אחיזת הזמן לבחינת למעלה מהזמן עד שמשם דיקא יהיה נשמע הקול וכו', כנ"ל:
