# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/66/14/

גם "בראשית" הוא בחינת היוד חומות של מים וכו' הנ"ל, בחינת מה שאמרו (בגמרא סכה פרק 'לולב וערבה' מט.), "בראשית" - 'ברא שית', שהם השיתין שמחוללין ויורדין עד התהום, בבחינת (שיר־השירים ז, ב): "חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן", שדרשו רבותינו ז"ל על השיתין שמחוללין עד התהום - שהם מעשה ידי אמנותו של יוצר בראשית. כי השיתין שנבראו מששת ימי בראשית כדי להסך לשם הנסכים - הם עקרם בשביל זה, כדי שירדו עד התהום לעמקי עמקי המים, והם נבראו באמנות נפלא של יוצר בראשית, עד שיכולין לעבר בכל העשר חומות של מימי התהומות ולעלות ולברר משם כל הנפשות הנפולות שנפלו לעשר כתרין דמסאבותא (עין תקוני־זהר סט, קח:) לתוך מים הזידונים וכו', שכל זה הוא בחינת רפואת הבת־מלכה שברחה לתוך העשר חומות של מים שנזרקו אליה כל העשר מיני חצים מעשר כתרין דמסאבותא. כי הנסכים מביאין בשעת הקרבנות, וזה ידוע שכל הקרבנות הם בשביל לברר הניצוצות והנפשות מעמקי עמקי הקלפות (ספר הלקוטים, פרשת עקב, פרק ח), ואז מביאין נסכים ומנסכים אותם בבית־המקדש לתוך השיתין שיורדין עד התהום להעלות הנפשות הנפולות ביותר עד התהום ממש (וכמבאר מזה בחשן־משפט הלכות גבית חוב הלכה ה, עין שם). ועל־כן מרמזין השיתין בתבת 'בראשית', כי עקר התקון של אלו הנפשות שירדו עד התהום הוא על־ידי בחינת 'בראשית־מאמר־סתום', על־ידי הבקשה והחפוש 'איה' וכו', כנ"ל.

ועל־כן אומרים שיר בשעת הנסכים, כי עקר רפואת הבת מלכה הוא על־ידי שיר ונגון, בחינת עשרה מיני נגינה. (וכמבאר במעשה הנ"ל), שגלי הים שהם בחינת עשר חומות הנ"ל, הם נעשים על־ידי הרוחות שמהם העשרה מיני נגינה, (עין שם היטב והבן שם מאד). כי כל המעשה הנ"ל שנעלם בה תורות גבוהות מאד - כלה קשורה זה בזה, שכל מה שספר שם מעשרה עשרה, הכל קשור ומחבר זה בזה (כאשר יבאר מזה לקמן):

נמצא, שבראשית מרמז על העשר חומות של מים. גם מבאר בדברי רבותינו ז"ל (ירושלמי, חגיגה, פרק ב, הלכה א), ומובא בפרוש רש"י על פסוק "בראשית" שהמים קדמו לעולם, ולא נזכר בריאתם בפרוש בתורה, וכל הדברים שבעולם מן המים נבראו, כמבאר בדבריהם ז"ל, וכל זה הוא ענין הנ"ל, כי המים שקדמו לעולם נבראו על־ידי בחינת בראשית שהוא מאמר סתום, ומחמת שזה המאמר סתום ונעלם מאד, על־כן המים שהם כלל הבריאה שנבראו על ידו הם סתומים ונעלמים בספור מעשה בראשית ולא נזכר בריאתם בפרוש, כי בריאתם נעלם בבראשית שהוא מאמר סתום.

ועל־כן כל הקדשות, ולהפך כל הטמאות - הם במים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים יח:) שהמים עלולים לקבל טמאה, ולהפך בקדשה - כל הטהרות והקדשות הם על־ידי מים, על־ידי טבילה במים, והדעת מרמז במים, כמו שכתוב (ישעיה יא, ט): "כי תמלא הארץ דעה כמים לים מכסים", וכן כל השכר והענש הוא על־ידי מים, כמו שפרש רש"י באיוב (לו, לא): על פסוק: "כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר" - 'משל לנחתום' וכו', כי המים הם בבחינת 'בראשית־מאמר־סתום' הנ"ל שמשם דיקא יניקת החיצונים בחינת מקומות המטנפים מגדל העלמתו וכו' כנ"ל, שמשם כל הדינים והענשים, רחמנא לצלן, ומשם כל התקון והטהרה והקדשה, כנ"ל.

ועל־כן כל הטמאים אינם עולים מטמאתם כי אם על־ידי המים שצריכין להתעלם ולהסתתר במימי המקוה ועל־ידי־זה כל טהרתם, כי כל זה מרמז על הבקשה והחפוש אי"ה הנ"ל, כי במה שקלקל יתקן - כי כל הטמאות נמשכין מהסטרא־אחרא שהוא בחינת תהומות, בחינת (תהלים סט, ג): "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים" וכו', על־כן תקונו על־ידי המקוה מים שצריך להתעלם שם ולבטל את עצמו להשם־יתברך. ואז נעלם בבחינת בראשית־מאמר־סתום הנ"ל, ועל־ידי־זה כל טהרתו. וזה בחינת (איכה ג, נד־נה): צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי קראתי שמך ה' מבור תחתיות וכו', הינו כנ"ל.

ועקר התקון לכנס לתוך העשר חומות של מים הנ"ל הוא על־ידי צדקה. וגם זה מרמז בראשית, על־פי מה שדרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה א, ד): "בראשית" - בזכות חלה, ותרומה, ובכורים, שנקראים 'ראשית' שהם מתנות כהנה, שהם בחינת צדקה, וגם צדקה בעצמה צריכין לתן בבחינת ראשית לתן מממונו וחפציו הראשית והמבחר לעניים הגונים, כמובא בדברי רבותינו ז"ל (יורה דעה סימן רמח, סעיף ח).

וכן מרמז בראשית על היוד מיני דפיקין, שידע על־ידי שהיה לו כח לתן בידיו כל החכמות להנסמכין על ידו וכו', וזהו בראשית – בחינת (תהלים קיא, י): "ראשית חכמה". וזהו בראשית – ראש בית (תקוני־זהר תקון ג, יח:), שכל הראשים של ישראל, שהם הראש והמחין של ישראל, בחינת (משלי כד, ג): "בחכמה יבנה בית" כלם על ידו, כי הוא מסמיך אותם, וכנ"ל: וכן 'בראשית' מרמז על עשרה מיני נגינה, כמו שכתוב בתקונים (תקון י, כד:), בראשית - שיר תאב:

ראשי פרקים מהלכות ראש־השנה ויום כפור וכו'

על־פי התורה "איה השה לעלה" לקוטי תנינא (סימן יב):