# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/66/2-2/

וכל זה אי אפשר לזכות כי אם בכח זה של הבעל־כח הנ"ל שהיה לו כח בידיו להוציא את החצים, שזה בחינת תשובה כנ"ל - ולכנס לתוך כל העשר חומות של מים, שהם בחינת מימי הדעת, שצריכין לידע החומות והבנינים נפלאים שיש שם וכו', (וכמו שכתבנו מזה בהלכות תולעים הלכה ד, עין שם) - ויודע כל הדפיקין של כל אחד ואחד ויכול לשמח את כל אחד ואחד.

וכל אלו הבחינות תלויים זה בזה וקשורים זה בזה - והוא נכנס לתוך עמק ירידתו ונפילתו של כל אחד ואחד שירד ונטבע ביון מצולה ואין מעמד ובא במעמקי מים ושבלת שטפתהו, וגם שם יש לו בחירה עדין לצעק ולחפש 'איה' וכו', והבעל־כח הנ"ל מוריד את עצמו לשם ומרמז לו רמזים שהם בחינת ידים [כמו שמבאר במקום אחר (סימן ז תנינא)], באפן שימצא עצות בכל פעם למלט נפשו, כי יודע הדפק של כל אחד בכל עת, בבחינת "קול דודי דופק" (שיר־השירים ה, ב) - שלפעמים דופק בו ומזכירו את השם־יתברך, ולפעמים להפך, חס ושלום (כמו שכתוב בסימן קס לקוטי א).

ועקר רפואתו על־ידי השמחה - שמכניס בכל אחד בכל מקום שהוא - במה 'שלא עשני גוי' 'והבדילנו מן התועים' וכו', שבכל זה עוסקים בסכות שהוא זמן שמחתנו. ועקר השמחה על־ידי המים, בחינת שמחת בית השואבה, כמו שכתוב (ישעיה יב, ג): "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה", בחינת הושענות שאומרים על הערבי־נחל (סכה מה.). ואז נוטלין הארבעה מינים בידים - לעורר כח הידים של הבעל־כח הנ"ל וכו', עד שזוכין לשמחת־תורה שאז עקר שלמות השמחה על שזוכין לגמר התורה ולחזר ולהתחילה מחדש 'בראשית' - להורות, שאנו עוסקים לחזר ולהמשיך עצות, שהוא עקר המשכת חדושי תורה מבחינת 'בראשית' שהוא מאמר סתום, ששם כלולה כל התורה וכל העצות שבעולם, שעל־ידי כל בקשה וחפוש 'איה' וכו' עולים לשם, וממשיכים משם עצות טובות עצות עמקות להתחזק איך שהוא וכו':