# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/66/3-2/

וזה בחינת מה שמתחילין לומר ברכת גשם בשמיני־עצרת (ארח־חיים סימן קיד, סעיף א), שהוא 'משיב הרוח ומוריד הגשם'. כי כל הגשמי־ברכה נמשכין על־ידי העננים הנ"ל, שכל כחם להחזיק המים ולהורידם בעתם בהדרגה ובמדה כראוי שלא ישטפו את העולם, חס ושלום, רק ימשך מהם ברכה ושפע וכו' - הכל הוא על־ידי בחינת העשר־חומות של מים הנ"ל כנ"ל ואלו העשר־חומות הנ"ל מתקימים על־ידי הרוח שהוא בחינת שמחה. ועל־כן אנו אומרים 'משיב הרוח ומוריד הגשם', כי גשמי ברכה הנמשכין בשרשן מעשר־חומות הנ"ל הם באים על־ידי הרוח שהוא מעמיד ומקים עשר־חומות של מים הנ"ל. ועל־כן מתחילין להזכיר משיב הרוח וכו' בשמיני עצרת, שאז עקר תקף השמחה של החג, בחינת (דברים טז, טו): "והיית אך שמח", כי בו שמחים ישראל ביותר ויותר, ואז מסימין התורה ומתחילין והשמחה גדולה אז מאד, שזה בחינת עשרה מיני נגינה שנמשכין על־ידי הבעל־כח שיודע לעכב ולעשות משקל לכל העשרה מיני רוחות, שהם מקימין כל העשר־מיני־חומות של מים הנ"ל שמשם כל הגשמים, על־כן מתחילין להזכיר 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשמיני עצרת בעת תקף השמחה, וכנ"ל. וזה (דברים כח, יב): "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך", כי הגשם והמטר נמשך מהאוצר הטוב, שהוא בחינת חדרים נפלאים של המבצר של מים הנ"ל שיש בו עשר חומות של מים הנ"ל.

ועל־כן כתיב במשה (שמות ב, טו): "וישב משה על הבאר", ואמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה א, לב), שלמד מיעקב שנזדמן לו זווגו על הבאר, כי כל הבארות מים נמשכין מהמבצר של מים הנ"ל, ששם ברחה הבת מלך הנ"ל, שהיא כלולה מכל הזווגים הקדושים, ועל־כן אבות העולם מצאו זווגם על הבאר.

ועל־כן נשלך משה אל המים, ונקרא 'משה' על שם (שמות ב, י): "כי מן המים משיתהו", כי סוד זה לכנס לתוך כל העשר־חומות של מים - אין מי שיודע, כי אם משיח שהוא בחינת משה, שהוא הגואל־צדק הראשון והוא יהיה הגואל־צדק האחרון, כי מ' ה ש' היה ה' וא שיהיה (קהלת א, ט), כמו שאמרו רבותינו ז"ל (זהר משפטים קכ.), ועל־כן תכף כשנולד - השלך לתוך המים, להורות, כי הוא יודע להתקים במים, כי יודע כל העשר־חומות של מים ויודע לכנס בהם ולרפאות את הבת־מלך שעל־ידי־זה כל הגאלות.

ועל־כן כל אבות העולם עסקו בחפירת בארות, כי כל הבארות מים נמשכין בשרשן מעשר־חומות של מים הנ"ל, ששם הבת־מלך שהוא בחינת מלכות דקדשה, בחינת אמונה, ועל־כן מחמת שהם עסקו לגלות האמונה הקדושה בעולם, על־כן עסקו בחפירת בארות הנמשכין משם. ועל־כן בברכת גשם בשמיני עצרת נזכר כל זה בפרט, הינו כל ענין הבארות של האבות, כי על־ידי כל זה נמשכין גשמי ברכה, וכנ"ל.