# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/66/5-2/

וזה בחינת הארבעה מינים שמצותן רק בידים, כמו שכתוב (ויקרא כג, מ): "ולקחתם לכם ביום הראשון" וכו' - כדי להמשיך עלינו כח הידים. כי על־ידי הנענועים מוציאים החצים וכו', כי הארבעה מינים כנגד ארבע בחינות הנ"ל, לולב - כנגד הוצאות החצים, ערבי־נחל - כנגד המים הנ"ל, הדס - בחינת חיות הנשמה (עין ברכות מג:), בחינת חכמה, שעל־ידי־זה יודעין הדפק איך להחיות הנפשות הכלולים בבת־מלך הנ"ל, בחינת "סמכוני באשישות" וכו'. אתרוג - בחינת עקר השמחה המחיה הבת־מלך, שהוא בחינת אתרוג (תקוני־זהר, תקון כא, נו:), בחינת (שיר־השירים ד, ז): "כלך יפה רעיתי" וכו'.

ועל־ידי־זה כנסת ישראל זוכין לסים התורה (דברים לד, יב): "ולכל היד החזקה" וכ ו', ולחזר ולהתחיל בראשית־מאמר־סתום הנ"ל - שצריכין בכל פעם, ובפרט בכל שנה, לחזר ולעלות לשם להמשיך משם תורה, שזה בחינת יום־כפור גמר העשרת־ימי־תשובה, שאז נתנו הלוחות אחרונות בצנעה (עין תנחומא, כי־תשא לא), שבזה עוסקים בכל השנה על־ידי התשובה של עשרת־ימי־תשובה שממשיך כל אחד על עצמו קדשת המשכת התורה עשרת הדברות, מבחינת "איה" שעלה לשם על־ידי הבקשה והחפוש "איה" וכו', שזה עקר התשובה שהתחיל בראש־השנה ונגמר ביום־כפור.

ובכל יום מעשרת־ימי־תשובה עסקו בזה לנסר המלכות - מדה אחת בכל יום, על־ידי כח התשובה של ראש־השנה שהוא העקר והגמר ביום־הכפורים, שהוא בחינת 'כתר־מלכות, עלה אתמר (ישעיה מו, י): "מגיד מראשית אחרית" ((תקוני־זהר, יז.), ואז ממשיכין תורה משם, שעל־ידי־זה חוזרין ומגלין מבחינת 'איה' דיקא, כי "מלא כל הארץ כבודו", וכל זה צריכין לבאר הרבה.

לאור חציך יהלכו וכו' (חבקוק ג, יא), זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו (תהלים עז, יח), ישת חשך סתרו סבבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים מנגה נגדו עביו עברו וכו', וישלח חציו ויפיצם וכו', ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים (שם יח, יז). אלוק מתימן יבוא וכו' (חבקוק ג, ג), זרם מים עבר וכו' (פסוק י), לאור חציך יהלכו (פסוק יא), מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות ה' וכו' (שופטים ה, יא), עורי עורי דברי שיר (שם ה, יב).