# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/66/5/

ועל־כן מתחילין המזמור "כל העמים תקעו כף" וכו' (תהלים מז, ב), כי זה עקר תקון התשובה שזוכין על־ידי הבקשה והחפוש 'איה' שהוא בחינת קול שופר - שהעקר לגלות אלקותו יתברך בכל מקומות החיצונים, בבחינת (ירושלמי תענית, פרק א, הלכה א): 'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול של רומי' (וכמבאר שם בהתורה הנ"ל). שזהו בחינת (דברי־הימים־א טז, כד): "ספרו בגוים את כבודו", ועל־כן בכל עת שאנו רוצים לכנס אל הקדשה לגלות מלכותו ולהתקרב אליו - מתחילין בשבח גדלתו יתברך, מה שהוא מושל על כל הגוים, כמו בשחרית בתחלת פסוקי דזמרה מתחילין: הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו וכו', ספרו בגוים את כבודו וכו', וכן במזמור (תהלים סז) אלקים יחננו שאומרים אז בשחרית מספרים הרבה מזה, כמו שכתוב: לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך; יודוך עמים אלקים יודוך עמים כלם וכו', וחוזרים פסוק זה יודוך וכו'. וכן בכניסת שבת שאומרים (תהלים צה) לכו נרננה וכו' שמספר הרבה מזה, שיתגלה אלקותו בכל העמים וכו', וכן במזמור זה שאומרים בראש־השנה קדם השופר, כמו שכתוב: כל העמים תקעו כף וכו' - שכלם יתקעו כף יחד לשוב להשם־יתברך. כי ה' עליון נורא - זה בחינת מאמר סתום הנ"ל שהוא עליון ונורא מאד, והוא מלך גדול על כל הארץ, כי משם כל המאמרות, שעקרם לגלות מלכותו יתברך. וזהו ידבר עמים תחתנו ולאמים וכו' - כי על־ידי שמגלים המאמר סתום הנ"ל, על־ידי־זה נכנעים ונופלים כל העכו"ם וכו' ונתבטלים אל הקדשה וכו':