# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/66/6-2/

בראש־השנה בכניסתו אומרים (תהלים פרק כד): לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל וכו', כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה - שנראה כאלו הוא נתינת טעם והוכחה על מה שאמר: לה' הארץ ומלואה, והוא על־פי הנ"ל שעל־ידי העשר־חומות של מים שעליהם יסד הארץ, על־ידי־זה נתגלה כי לה' הארץ ומלואה, כי עשר חומות של מים הנ"ל הם בחינת צמצומי הדעת, שעל־ידי־זה נתגלה אלקותו ומלכותו בכל הארץ. מי יעלה בהר ה' - בחינת ראש־השנה. ומי יקום במקום קדשו - בחינת יום כפור שאז נכנס הכהן גדול למקום קדשו שהוא קדשי־קדשים לפני ולפנים. נקי כפים ובר לבב - בחינת סכות, שאז נוטלים הארבעה־מינים שעליהם נאמר (תהלים כו, ו): "ארחץ בנקיון כפי ואסבבה מזבחך" וכו', כמו שדרשו רבותינו ז"ל (ויקרא־רבה ל, ה). מראש־השנה נעשה אחר־כך הושענא־רבה, שהוא גמר החתימה (זהר צו לא:) שהתחיל בראש־השנה: