# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1322/66/8/

אבל גם לזה צריכין על כל פנים ישוב הדעת קצת - לישב דעתו היטב וכו', (כמו שמבאר בסימן י' הנ"ל, ועין שם היטב). ולישוב הדעת צריכין שמחה. ועקר השמחה, בפרט לרחוקים כאלה - הוא על־ידי שלא עשני גוי, והבדילנו מן התועים וכו'. ובזה יכולים לקשר קצת כל התורות הנ"ל והבן היטב. וגם לחבר לזה מה שמבאר שם בסימן ט"ו מענין צדקה שנקראת 'מים', ושהעקר שיזכה לתן לצדיקים וכשרים אמתיים וכו' - שלא יקלקל על־ידי הצדקה, חס ושלום, עין שם היטב.

ועל־פי חבור כל אלו התורות יחד יבאר מעט איזה רמזים במעשה הנ"ל של זה שהיה לו כח כזה בידיו (ספורי מעשיות יג, ביום הששי), כי הוצאת החצים הוא על־ידי התשובה, על־ידי בקשת 'איה' וכו' כנ"ל. ולכנס לתוך העשרה חומות של מים הוא על־ידי בחינת הצדקה המבאר בסימן ט"ו הנ"ל. וישוב הדעת המבאר בסימן י' הנ"ל, זה בחינת החכמה שממשיך בידיו לכל הנסמכין על ידו. והעקר הרפואה הוא על־ידי השמחה, שזהו בחינת מה שמבאר שם, שעקר ישוב הדעת הוא על־ידי שמחה, כי שמחה צריכין מראש ועד סוף, וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל (סימן מח תנינא) שתכף כשאדם רוצה לשוב - הוא עברה גדולה כשיש לו עצבות ומרה שחרה, חס ושלום, וצריך לשמח את עצמו בכל יום ובכל עת במה 'שלא עשני גוי' וכו', וכמו שמברכין על זה בכל בקר וכו', כי עקר כל החצים שהם כל הפגמים שנזרקו לבחינת בת מלך פנימה (תהלים מה, יד), הוא בחינת עצבות, כמו שכתוב (בסימן כד) בהתורה 'תשעה היכלין' - שעקר גלות השכינה הוא על־ידי עצבות וכו':