# הלכה ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1391/62/

מה שמתענין על עצירת גשמים

כי כתב רבנו ז"ל (בלקוטי תנינא סימן ס'), שעצירת גשמים נעשה על־ידי מלחמות ושפיכות דמים, עין שם. ומלחמות הינו מחלקת. ותקון המחלקת הוא תענית, כמבאר היטב בדברי רבנו ז"ל (בסימן קעט). ועל־כן מתענין על עצירת גשמים - לתקן המחלקת, הינו מלחמות, שמזה נעשה עצירת גשמים, כנ"ל.

וזהו גם־כן בחינת הארבע תעניות שמתענין על החרבן, שהוא גם־כן לתקן השלום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש־השנה יח:): 'כשאין שלום - צום', שעקר התענית כשאין שלום (וכמבאר שם בדברי רבנו ז"ל, עין שם). כי 'לא

חרבה ירושלים אלא בשביל שנאת חנם', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא ט:), ועל־כן מתענין לתקן זאת, כי על־ידי התענית נתתקן המחלקת ונעשה שלום, כנ"ל.

וכן על כל צרה שלא תבוא - מתענין, כי כל הצרות והיסורין, חס ושלום, הם בחינת מחלקת, כי כל מה שהוא נגד רצון האדם הוא בחינת מחלקת, (כמו שמבאר שם בדברי רבנו ז"ל הנ"ל). כי הצרות, חס ושלום, הם על־ידי התגברות הדינים, חס ושלום, שהם בחינת מחלקת, דהינו שאינו נכלל שמאל בימין, חס ושלום, שזה בחינת מחלקת, בחינת דינים, כי 'אין יסורין בלא עון' (שבת נה.). והעון הוא בחינת מחלקת, כי עקר יניקת הסטרא־אחרא והיצר־הרע הוא ממחלקת [כמבאר בדברי רבנו ז"ל (בסימן סב)]. נמצא, שעל־ידי העוונות שפגם במחלקת, שנתן כח, חס ושלום, להסטרא־אחרא החולקת על הקדשה, על־כן נתעוררו עליו דינים, חס ושלום, שהם בחינת מחלקת, ומשם באים הצרות, חס ושלום, שהם כנגד רצונו, בחינת מחלקת, ולתקן זאת - גוזרין תענית שהיא תקון המחלקת כנ"ל, כי הכלל, שכנגד כל מיני מחלקת - התקון הוא תענית, בבחינת (אבות ב, ז): 'מרבה צדקה מרבה שלום', ועקר התענית הוא הצדקה, כי 'אגרא דתעניתא צדקתא' (ברכות ו:), עין שם.