# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1391/63/3/

ועל־כן מצוה גדולה לאכל בשבת, כמו שכתוב (שמות טז, כה): אכלהו היום כי שבת היום לה' - כי בשבת מאירין בחינת מאורי אור כנ"ל, ואז דיקא האכילה בקדשה כנ"ל, ועל־כן 'מצוה לאכל בשבת'. וזהו שנתנה התורה טעם לאכילת שבת, מחמת ששבת הוא בבחינת מאורי אור. וזה שכתוב אכלהו היום, כי שבת היום לה' - "ראו כי ה' נתן לכם את השבת" וכו' (שמות טז, כט). 'ראו' דיקא, זה בחינת מאורי אור, שהם בחינת 'ראו', בחינת 'תלת גונין דעינא ובת־עין', [כמבאר במאמר הנ"ל על פסוק זה, עין שם]. ועל־כן מחמת ששבת הוא בבחינת "ראו", בחינת מאורי אור וכו', על־כן "אכלהו היום", כי מחמת זה מצוה לאכל בשבת, כי אז האכילה בקדשה, כשמאירין המאורי אור שהם בחינת שבת, בחינת צדיק האמת, בחינת בית־המקדש, כנ"ל.