# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1391/63/4/

ועל־כן כשנחרב הבית־המקדש ונסתלקו מאורי אור - גזרו להתענות ארבעה צומות, כי עכשיו כשנסתלקו מאורי אור על־ידי חרבן בית־המקדש קשה לאכל בקדשה, כי אז מתגברין הארבעה יסודות בגשמיות, שהם בבחינת מאורי אש וכו' כנ"ל, מאחר שנסתלקו מאורי אור וכו' כנ"ל. ועל־כן צריכין להתענות ארבעה צומות - כדי להכניע הארבעה יסודות, ואז יכולין לזכות על־ידי התענית - שיחזרו ויאירו בחינת המאורי אור שהם המחין, כי על־ידי התענית נזון המח תחלה (סימן נז), ומתגבר המח על הגוף, ואז מתגברין בחינת מאורי אור על בחינת מאורי אש, כי כשמאירין המאורי אור - אז אין צריכין לצום, כי האכילה בעצמה נכללת בבחינת מאורי אור כנ"ל, ואזי, אדרבא, על־ידי האכילה נתחזקין יותר בחינת מאורי האור, בבחינת "צדיק אכל לשבע נפשו", כי על־ידי האכילה בקדשה מתגברין בחינת מאורי אור, כמו שכתוב אצל יהונתן (שמואל א' יד, כט): "הנה ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה", וכיוצא בזה. אבל עכשיו שנחרב הבית־המקדש ונסתלקו מאורי אור - צריכין להתענות ארבעה צומות, ואז מכניעין הארבעה יסודות על־ידי התענית, [כמובא במקום אחר (סימן לז)]. ואז יכולין לחזר ולזכות לבחינת מאורי אור, שהם בחינת מחין, כנ"ל.

כי 'כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה' (תענית ל:), ועל־כן על־ידי תענית שמתענין ומתאבלין על חרבן בית־המקדש, על־ידי־זה זוכין לבחינת בנין בית־המקדש, דהינו שחוזרין וזוכין לבחינת מאורי אור, שהם בחינת בית־המקדש, בבחינת (ישעיה סא, ג): "ולשום לאבלי ציון פאר תחת אפר" וכו', (כמבאר במאמר הנ"ל), בבחינת (משלי טו, ל): "מאור עינים ישמח לב", על־ידי מאור עינים שהוא בחינת מאורי אור, על־ידי־זה ישמח לב, כי על־ידי־זה זוכין לשמחה, בחינת (ישעיה סו, י): "שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה", שהם זוכים לבחינת מאורי אור, שהם בחינת שמחה, כנ"ל, ועל־כן על כל צרה שלא תבוא - גוזרין תענית.

כי כל הצרות, חס ושלום, באין מבחינת מאורי אש, שמהם כל הצרות, רחמנא לצלן, כידוע. ועל־כן 'מיום שחרב בית־המקדש אין יום שאין קללתו מרבה מחברו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה מט.). כי מיום שחרב בית־המקדש ונסתלקו מאורי אור ונתגברו מאורי אש, רחמנא לצלן, שמהם כל הצרות, רחמנא לצלן, ועל־כן מתענין - שעל־ידי־זה מכניעין בחינת מאורי אש כנ"ל, ונתגברין מאורי אור שהם בחינת המחין כנ"ל. ועל־כן עקר התענית גזרו על עצירת גשמים, חס ושלום, כי עקר הגשמים נמשכין מהצדיק, שהוא "נהר יצא מעדן" וכו' כנ"ל, שהוא בחינת מאורי אור כנ"ל. ועל־כן כשנעצרין הגשמים, חס ושלום - צריכין להתענות הרבה כדי להחזיר בחינת מאורי אור, שהם הארת הצדיק, שמשם כל הברכות וההשפעות, שהם בחינת גשמים, בחינת "ונהר יצא להשקות" וכו', כנ"ל.