# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1391/64/13/

וזה (בראשית מט, א): ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים - שבקש לגלות את הקץ וכו' (פסחים נו.), כי עקר הקץ תלוי בעצה שלמה הנ"ל שתתגלה על־ידי משיח שנקרא (ישעיה ט, ה): 'פלא יועץ', כי עקר קץ הגאלה תלוי בעצות עמקות שהם עמקים מאד מאד, שאי אפשר לעמד עליהם שום נביא וחוזה, שעליהם נאמר (שם יד, כז): "כי ה' צבאות יעץ ומי יפר" וכו'. ועל־כן הוא (דניאל יב, ו): "קץ הפלאות", ועל־כן אפלו יעקב אבינו כשרצה לגלות הקץ, הינו שרצה לגלות העצות העמקות מאד שעל ידם יבוא הקץ, אזי נסתלק הימנו שכינה, כי אי אפשר לגלותם, בפרט אז שהיה עדין קדם התחלת הגלות הראשון וקדם קבלת התורה שמשם עקר המשכת העצות עמקות כנ"ל. ועל־כן אמר, הקבצו ושמעו בני יעקב - 'הקבצו' דיקא, שגלה להם שעקר יסוד תקון העצה הוא בחינת 'הקבצו', הינו שיהיה אחדות ואהבה ושלום בין ישראל - שיתקבצו יחד לדבר זה עם זה מהתכלית האחרון, ועל־ידי־זה יזכו לשלמות העצה, כי 'ישראל ואוריתא כלא חד' (זהר אחרי עג:), כפי השלום והאחדות שבין ישראל, כמו כן נתאחד העצה יחד שהוא בחינת התורה שנקראת עצה כנ"ל. כי שנים־עשר אבני יעקב, שהם כלל ישראל, הם בחינת שנים־עשר בני יעקב שנכללו יחד באבן־שתיה, שזהו בחינת שלמות העצה (כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל), שכל זה תלוי באהבה ושלום, בחינת 'אנן בחביבותא תליא' (אנחנו תלוים באהבה) (כמו שמבאר שם, עין שם). וזהו בחינת שנים־עשר אבני אפוד והחשן שהיו כתובים בהם שמות שנים־עשר שבטים ששם היה שואלים כל העצות, הינו כנ"ל.