# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1391/64/24/

וזה בחינת אסתר, בחינת (דברים לא, יח): "ואנכי הסתר אסתיר", שמשם אחיזת אסתר, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חלין קלט:), הינו בחינת השגחתו יתברך המסתתר בתוך הטבע, שכל מה שנסתרת ביותר - מתגברין הסטרא־אחרא והעכו"ם שיונקים מהטבע ביותר, ומגדל התגברותם נלקחה אסתר לבית המלך, שהוא בחינת שתופסים הקדשה - שהוא ההשגחה, לתוכם, כאלו חס ושלום, ההשגחה תחת הטבע, חס ושלום, ועל־כן "אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה" וכו' (אסתר ב, כ) - שלא יתגברו ביותר על־ידי־זה, חס ושלום, כי ההשגחה היתה נסתרת אז כל כך, בבחינת "הסתר אסתיר" - הסתרה שבתוך הסתרה (סימן נו), בבחינת (אסתר ב, ז): "כי אין לה אב ואם", שהם בחינת השכליים העליונים, שעל ידם ממתיקין הדינים ומבטלים כח הסטרא־אחרא, כי אב בחכמה ואם לבינה (זהר ח"א יא.). אבל אז היתה הקדשה המסתתרת בחינת אסתר, בבחינת "כי אין לה אב ואם". ועל־כן לא הגידה אסתר את עמה ומולדתה (אסתר ב, כ) - שלא רצתה לעורר יחוסה, כח אבותיהם הקדושים שהם שכליים הכוללים, כדי שלא יתגברו על־ידי־זה ביותר וכנ"ל, שכל זמן שאין ממשיכין השכל הגבה כל כך שיכולים להמתיק הדין על ידו, אזי אסור להתגרות בהם על־ידי התעוררות איזה שכל עליון להמתיקם, שלא יתגברו על־ידי־זה דיקא ביותר וכנ"ל, עד אשר חמל השם־יתברך עליה על־ידי רבוי הצומות וזעקתם (שם ב, ז), עד שהבינה שכבר התחילו רחמי השם־יתברך להתעורר, ויש לה כח להמשיך שכל כזה להמתיק כל הדינים שבעולם ולהפיל את המן. אז אמרה - ומחר אעשה כדבר המלך - להגיד יחוס אבותיה הקדושים, כי כבר יש לה כח לעורר השכליים העליונים, שהם בחינת אבות, מחמת שכבר יש לה כח להמתיק כל הדינים על ידם, וכנ"ל.